בראשית כב, יח

וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִיל בְּנָיךְ כֹּל עַמְמַיָּא דְאַרְעָא חֲלַף דִּי קַבֵּלְתָּא לְמֵימְרִי

וְיִתְבָּרְכוּן בְּגִין זַכְוַות בְּנָךְ כָּל עַמְמֵי אַרְעָא חוֹלַף דְקַבֵּלְתָּא בְּמֵימְרִי

עקב. שכר באחרית:

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. כשיקראו כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד כלם יתברכו בזרעך וישתדלו להדמות להם:

עקב אשר שמעת בקולי. ששכר מצוה מצוה שתזכה בזה שיהיה נביאי בניך לנס עמים מורים לגוים עבודת האל ית' ולך תהיה צדקה:

עקב אשר שמעת בקולי ס"ת ברית:

והתברכו בזרעך וגו׳. הוא ברכה בפ״ע. שישאו חן וחסד בעיני אוה״ע עד שיתברכו בם:

עקב אשר שמעת בקולי. ברכה זו אינו בשביל שלא חשך את בנו אלא עקב אשר הבין בקול ה׳ ולמד מדבריו שרצונו לעשות קרבן קבוע כדין במת צבור כמש״כ לעיל ט׳ ע״כ זכו בניו שיהא חוט של חן נמשך עליהם כחוק העוסק בתורה כדאיתא בעבודת כוכבים ד״ג כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד כו׳ וכבר ביארנו כמ״פ דשמיעה בקול משמעו הבנה ודיוק בדבריו. וע׳ דברים ל׳ ב׳. דמשם למדנו שההכרח לפרש הכי. וע״ע שם פסוק כ׳: