דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת וירא · בראשית פרק כ פסוק יג

בראשית כ, יג

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא׃

גימטריה של הפסוק כולו: 5,285 · 24 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק כ

13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · רס"ג · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם

רש"י על בראשית כ, יג

ויהי כאשר התעו אותי וגו'. אנקלוס תרגם מה שתרגם ויש לישבו עוד, דבר דבור על אפניו, כשהוציאני הקדוש ברוך הוא מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי:

כאשר התעו. לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים (שמואל ב' ז כג) אשר הלכו אלהים, (דברים ה כג) אלהים חיים, (יהושע כד יט) אלהים קדושים הוא, וכל לשון אלהים לשון רבים. וכן (לט כ) ויקח אדוני יוסף, (דברים י יז) אדוני האדונים, (להלן מב לג) אדוני הארץ, וכן (שמות כב יד) בעליו עמו, (שמות כא כט) והועד בבעליו. ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולה ממקומו ואינו מישב קרוי תועה, כמו (לקמן כא יד) ותלך ותתע, (תהלים קיט קעו) תעיתי כשה אובד, (איוב לח מא) יתעו לבלי אכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם:

אמרי לי. עלי, וכן (לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו, על אשתו וכן (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל, כמו על בני ישראל, (שופטים ט נד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:

תרגום אונקלוס לבראשית כ, יג

וַהֲוָה כַּד טָעוּ עַמְמַיָּא בָּתַר עוֹבָדֵי יְדֵיהוֹן יָתִי קָרִיב יְיָ לְדַחַלְתֵּהּ מִבֵּית אַבָּא וַאֲמָרִית לַהּ דֵּין (נ''י דָּא) טֵיבוּתִיךְ דִּי תַעְבְּדִי עִמִּי לְכָל אַתְרָא דִּי נְהַךְ לְתַמָּן אֱמָרִי עֲלַי אָחִי הוּא

תרגום יונתן לבראשית כ, יג

וַהֲוָה כַּד בָּעוּ לְאַטְעָאָה יָתִי פִּלְחֵי טַעֲוָותָא וּנְפָקֵית מִבֵּית אַבָּא וַאֲמָרִית לָהּ דֵין טִיבוּתִיךְ דְתַעַבְדִין עִמִי לְכָל אַתְרָא דִנְהַךְ לְתַמָן אִמְרִי עָלַי דְאָחִי הוּא

אבן עזרא על בראשית כ, יג

התעו אותי אלהים. לשון קדש והטעם שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך. וכן והנה תועה בשדה. ואין זו התעייה בלב. גם כן כתוב למה תתענו ה':

אמרי לי. בשבילי וכן ואמר פרעה לבני ישראל:

רשב"ם על בראשית כ, יג

כאשר התעו אותי - הגלני ממקומי שנאמר לך לך מארצך. וזהו שכתב: ארמי אובד אבי משום שהוגלה משם כי התעו אותי, ואובד אבי כפל לשון הוא, כדכתיב: תעיתי כשה אובד צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום.

אמרי לי - אמרי עלי.

ספורנו על בראשית כ, יג

התעו אותי אלהים. בסבת עבודת גלולים שמאסתי הוצרכתי לצאת מבית אבי אל אשר לא אדע לא למקום מכוון מאתי ובזה יקרא תועה:

רס"ג על בראשית כ, יג

ויהי כאשר התעו אותי' אפשר לפרשו בשני אופנים: א. לשון הוצאה, והיא מגזרת "ושיני כפירים נתעו", כי נשירה והוצאה (של השן) אחת הן. או מענין התעאה, דהיינו: כשהתעה אותי מבית אבי, באומרו לי "לך לך", צוותי על הדבר הזה, ולא היה זה עול מצדו (של אלהים) אלא נסיון לשם תגמול. והכסות שהזכיר אבימלך לשרה, לא לה נתנה אלא לנערותיה, וכמו שאמר 'לכל אשר אתך'. ואפשר שלשם נימוס אמר כך, כמו שאמרה אביגיל בדבר המתנה, ונתנה לנערים, וכל שנתן אבימלך לאברהם לא נתן, אלא כדי שיבקש עליו רחמים, ואברהם גמל לו בעד כל זה בדרך שיזכר אחר כך. ואת כל ונוכחת, מגזרת נכח, שפירושו מול או נגד, כלומר: הכל לפניך, קחי מה שאת רוצה, ואמרי מה שאת רוצה. והשאלה בענין זה היא: אם הנגע עוד לא חל באבימלך, וה' רק התרה בו, מהו שאמר 'וירפא אלהים'. ונאמר: ה'רפואה' כאן אינה בהוראת ריפוי ממחלה (שכבר באה) אלא במובן מניעת מחלה, וכאמור "כי אני ה' רופאך", ומילת 'רפואה' היא בת שבע הוראות.

רבנו בחיי על בראשית כ, יג

ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. רמז שהיו בית אביו עובדי ע"ז ועל שהיו מתעין אותו מבית אביו לעבוד אלהים אחרים הוצרך לצאת משם וללכת אל ארץ אחרת ולאמר לאשתו זה חסדך אשר תעשי וגו'.

חזקוני על בראשית כ, יג

כאשר התעו אתי אלהים כאשר גירשוני נמרוד וחבריו שופטי הארץ והוצרכתי להיות תועה כשה אובד אנה ואנה חוץ מבית אבי על ששברתי את הצלמים והרגתי אמרפל וחבריו ואומר לה וגו'

[אמרי לי אמרי עלי, אחי הוא שלפי צורך השעה אפשר לשנות הדבור].

בכור שור על בראשית כ, יג

ויהי כי התעו אותי אלקים מבית אבי. שהיו תועים בית אבי אחרי אלהים אחרים ואני נתתי את לבי אחר הק' והפרישני הק' מהם להיות הולך כאשר אני הולך לכאן ולכאן כאדם תועה בדרך שמהלך לכאן ולכאן הרי שהתעו אותי אלהים מבית אבי וגרמו לי להיות הולך כאדם תועה שבית אבי תעו מדרך השכל ואני בדרכי החיים:

ואומר לה זה וגו'. כלו' תנאי היה לי עמה, נתן טעם אף לדבריה שאמרה אחי הוא:

אמרי לי. עלי כמו (שופטים ט' נ"ד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו שהוא כמו עלי:

אור החיים על בראשית כ, יג

ויהי כאשר וגו׳. כאן בא לתת טעם לדברו הראשון שאמר ״אין יראת אלהים״, כי יאמר אליו אבימלך: מה ראית במקום שחשדת אותם שאין להם יראת אלהים? לזה אמר כי תקנה זו שתקן לומר ״אחותי״ – לא לסבת המקום ההוא לבד, אלא בדרך כלל תקן זה לחשש מקום שאין בו יראת אלהים, וספק זה לא יצתה ממנו גרר, שהגם שאין לה חזקת ״אין יראת אלהים״, יודה שאין לאברהם בה חזקה שיש בה יראת אלהים. ומעתה נסתתמו טענות אבימלך.

העמק דבר על בראשית כ, יג

ויהי וגו׳. עוד השיב שלא משום שירא מאותו מקום כ״כ עשה כן כ״א בשביל כל המקומות שיש באמת לחוש. וממילא באתי ג״כ לידי זה. ופי׳ התעו אותי אלהים וגו׳ כבר נחלקו במ״ס פ״ד אם הוא חול או קודש. ולפי הפשט משתמש חול וקודש פי׳ בשביל שאוה״ע עובדים אלהים חול מש״ה אלהים קודש צוהו להיות נודד ולהעמידם על האמת:

מלבי"ם על בראשית כ, יג

ויהי. זאת שלישית, שלא תחשוב שעשיתי זאת רק במקום הזה מפני שחשבתים לאנשים רעים וחטאים,כי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי, שה' צוני לצאת מבית אבי וצוני שאתהלך בארץ ממקום למקום, כתועה בדרך שאין לו מקום מיוחד, כן אני מוכן תמיד לשנות מקומי ע"פ פקודת ה', ובאשר יש גם מקומות שאנשיהם רעים וחטאים אמרתי לה, שבכל מקום אשר נבוא שמה, בעת שנבוא במקום חדש, טרם נכיר תכונת אנשי המקום ומדותיהם, תאמרי עלי אחי הוא, נמצא שבזה לא נתתי מגרעת לארץ הזאת מזולתה, כי כן אני נוהג תמיד:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיְהִיהָיָה פועלה-י-ה31
כַּאֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר521
הִתְעוּתָּעָה פועלת-ע-ה481
אֹתִיאֵת מילית411
אֱלֹהִים—86
מִבֵּיתבַּיִת שם עצםב-י-ן452
אָבִיאָב שם עצםא-ב-ה13
וָאֹמַראָמַר פועלא-מ-ר247
לָהּ—35
זֶהזֶה כינוי12
חַסְדֵּךְחֶסֶד שם עצםח-ס-ד92
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
תַּעֲשִׂיעָשָׂה פועלע-ש-ה780
עִמָּדִיעִמָּד מילת יחסע-מ-ד124
אֶלאֵל מילת יחס31
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
הַמָּקוֹםמָקוֹם שם עצםק-ו-ם191
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
נָבוֹאבּוֹא פועלב-ו-א59
שָׁמָּהשָׁם תואר הפועל345
אִמְרִיאָמַר פועלא-מ-ר251
לִי—40
אָחִיאָח שם עצםא-ח-ה19
הוּאהוּא כינויה-ו-א12
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רס"ג: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Saadia Gaon on Genesis – Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 (מקור) · רישיון: CC-BY (ייחוס)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.