בראשית יט, טו

ויאיצו. כתרגומו ודחיקו, מהרוהו:

הנמצאות. המזמנות לך בבית להצילם ומדרש אגדה יש, וזה ישובו של מקרא:

תספה. תהיה כלה (דברים ב יד) עד תם כל הדור, מתרגם עד דסף כל דרא:

וּכְמִסַּק צַפְרָא הֲוָה וּדְחִיקוּ מַלְאָכַיָּא בְּלוֹט לְמֵימָר קוּם דְּבַר יָת אִתְּתָךְ וְיָת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְּאִשְׁתְּכַחַן מְהֵימְנָא עִמָּךְ דִּילְמָא תִלְקֵי בְּחוֹבֵי קַרְתָּא

וּכְאִישׁוֹן מֵיסַק קְרִצְתָּא הֲוָה לְמֵיסוֹק וּדְחִיקוּ מַלְאָכַיָא בְּלוֹט לְמֵימַר קוּם דְבַר יַת אִנְתְּתָךְ וְיַת תַּרְתֵּין בְּנָתָךְ דְהִשְׁתַּכְּחָן גַבָּךְ דִלְמָא תִּשְׁתֵּצֵי בְּחוֹבֵי יַתְבֵי קַרְתָּא

וּכְאִישׁוֹן לְמֵיסַק עֲמוּדָא שַׁחֲרָא:

וכמו. ואמר ר' יונה הספרדי המדקדק כי לא יתכן לאמר. וכמו עלה השחר. ושכח ורבו כמו רבו:

ויאיצו. כמו ויציקו כמו אצים לאמר:

וכמו השחר עלה - נכתב פסוק זה, בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.

ויאיצו. כדי שתהא פורענותם בזריחת השמש אלהיהם הגדול כאמרם ז"ל בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחין כתריהן על ראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס:

וכמו השחר עלה פסוק זה נכתב לפי שעתיד לומר השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים לשחת הערים בשביל חיבתו של אברהם אבינו. אמר רבי חנינא משיעלה עמוד השחר עד הנץ החמה חמשה מילין שכן כתיב וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, ומסדום לצוער חמשה מילין.

וכמו השחר עלה. אז הגיע העת המוגבל להשחית את העיר, ולכן האיצו ודחקו עליו שיציל בנותיו הנמצאות בביתו, והנשואות יאבדו שאל"כ יספה בעון העיר, וכשהתמהמה עוד היה ראוי שיאבד עם אנשי העיר כי הגיע עת ההשחתה, והחזיקו האנשים בידו והוציאוהו בדרך הפלא עד שברגע היהחוץ לעיר, וזה היה בחמלת ה' עליו, כי לא היה ראוי לנס זה: