בראשית טז, ז

וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַיְיָ עַל עֵינָא דְמַיָא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאָרְחָא דְחַגְרָא

וְאַשְׁכְּחָהּ מַלְאָכָא דַיְיָ עַל עֵינָא דְמַיָא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא דִבְאוֹרַח חַגְרָא

שׁוֹר חֲלוּצָה:

וימצאה. מלה זרה כי המשפט כמו וישנאה:

וימצאה מלאך ה'. מצא אותה מוכנת למראות אלהים ובכן נראה לה:

על עין המים. מתפללת כמו שבאר באמרו כי שמע ה' אל עניך:

על העין. על אם הדרך וכשיש שני דרכים יקראו עינים ומקום התחלת השני דרכים יקרא פתח עינים והוא הנקרא אצל רבותינו זכרונם לברכה פרשת דרכים:

בדרך שור. הוא חגר כמו שתרגם אונקלוס והיא עיר בגבול ארץ ישראל או חוצה לה כמו שאמרו ז"ל בגיטין הודיע כי היתה בדעתה לצאת אז מארץ ישראל:

על עין המים ב' במסורה דין ואידך הנה אנכי נצב על עין המים. שטוב הוא להתפלל על המים כדכתיב מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה', וכן התפלה נמשלה למים דכתיב שפכי כמים לבך:

ומפני מה הפסיק בכל דיבור ודיבור של המלאך ? בראשונה אמר לה שתעבוד את גברתה ותכנע לה, ולא תצטרך היא לתקן אותה. ובשניה בישר לה שיהיה לה זרע רב, וכאילו עשאו שכר על ששרתה את שרי. ואם העובד בחובה יש לו גמול טוב, הרי מי שעובד את השם יותר מכפי חובתו, ודאי שיש לו לקוות להתקרב לאלהיו. ובשלישית, הודיע להם שימי העיבור ימלאו, ותלד זכר וחייבה לקראו ישמעאל, והסבה לכך: כי שמע אל עניך. והודיעה שישכן במדבר כי אמר לה: והוא יהיה פרא, וכאלו אמר לה [שהוא יהיה] הראשון שישכן במדבר ויבחר בה ... ואמר לה שעם זה ידו בכל ויד כל בו, כלומר, עם חיותו במדבר יבא במגע עם אנשים, ביחסי נישואין ומסחר והנהגה, ומלחמה ותגרה, ובכל מה שיכללו ענייניו בזמן, כמו ... ובדבר זה סעיף מספר דניאל שייזכר במקומו ... וזה מוכיח שלא יחדור עמוק לתוך המדבר ... אלא יהיה קרוב ליישוב של ארץ סוריה.

במדבר על העין בדרך שור הוא המדבר שנא׳ בו בפרשת בשלח ויצאו אל מדבר שור.

וימצאה. כתב הראב״ע מלה זרה כי המשפט כמו וישנאה. פי׳ היה ראוי להיות הא׳ בסגול והה״א בקמץ. אבל בא ללמד בזה שאין הכונה שהמלאך חפש אותה וימצאה. אלא להיפך שהיא מצאה את המלאך בהיותה הולכת בודדת ואין איש להרחיב לבבה כמעט. והנה מצאה את המלאך בדמות איש הולך. וא״כ יתפרש וימצאה כי המלאך עשה שהיא תמצאהו:

וימצאה. שכ"ז שהלכה עיפה ויגעה במדבר, לא היתה מוכנת אל שיגלה אליה מלאך ה', רק כאשר הגיעה אל עין המים ששם ישבה לנוח ולהשיב נפשה. בשגם שהיה העין אשר בדרך שור שהוא קרוב לארץ מצרים, כמ"ש עד שור אשר על פני מצרים, שם מצא אותה המלאך מוכנת אל הדבור: