בראשית טז, יג

אתה אל ראי. נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם דבר, אלוה הראיה, שרואה בעלבון של עלובין:

הגם הלם. לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים ותדע שהיתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר (שופטים יג כב) מות נמות, וזו ראתה ארבעה פעמים זה אחר זה ולא חרדה:

וְצַלִיאַת בִּשְׁמָא דַיְיָ דְמִתְמַלֵל עִמַהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא דְחָזֵי כֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת הַבְרַם הָכָא (נ''א הַאַף אֲנָא) שָּׁרֵיתִי חַזְיָא בָּתַר דְאִתְגְלִי לִי

וְאוֹדִיאַת קֳדָם יְיָ דְמֵימְרֵיהּ מִתְמַלֵל לָהּ וְכֵן אָמְרַת אַנְתְּ הוּא חַי וְקַיָים דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי אֲרוּם אַמְרַת הָא בְּרַם הָכָא אִתְגְלִיאַת יְקַר שְכִינְתָּא דַיְיָ בָּתַר חֶזְיָא

וְאוֹדַיָית הָגָר וְצָלְיַית בְּשֵׁם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ דְאִתְגְלֵי עֲלָהּ אָמְרָה בְּרִיךְ אַתְּ הוּא אֱלָהָא קְיָים כָּל עָלְמַיָא דִי חָמִית בְּצַעֲרִי אֲרוּם אָמְרַת דָא לְחוֹד עָלַי אִתְגְלַיתָא הֵיךְ בָּתַר דְאִתְגַלֵיתָא עַל שָרַי רִבּוֹנְתִּי:

אל ראי. על משקל ראה עני כטעם אל מראה:

הגם הלום. כמו עתה והנכון שהוא כמו פה. וכן הבא עוד הלום איש. והטעם הגם פה ראיתי מלאך השם אחר שראה השם בעניי. כי הוא ראי תמיד:

ותקרא שם ה'. הנה קריאת שם ה' היא התפלה אשר בה שבחו של הקב"ה במחשבת המתפלל או בדבריו כאמרם ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל כי בזה יכוין המתפלל לאל ית' כענין שויתי ה' לנגדי תמיד וכן קראתי שמך ה' וכן ושמואל בקוראי שמו וכן כי שם ה' אקרא. אמר א"כ שכאשר התפללה סדרה שבח האל ית' שדבר אליה באמרה אתה אל ראי. אתה אל של ראייה בכל מקום לא בביתו של אברהם בלבד כאמרם ז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה:

ראיתי אחרי ראי, כלומר, ראתה סבל וראתה רחמי השם במה שאירע לה אחרי כן. והוסיפה, לחי ראי, לומר שכן הוא בכל הימים, לכל האנשים, המשגיח והרחום ולא לה בלבד.

אתה אל ראי. פירש החכם רבי אברהם אתה אל ומראה, כי מלת ראי שם דבר.

הגם הלום ראיתי פירוש הגם פה ראיתי מלאך השי"ת אחר שראה הש"י בעניי.

אתה אל ראי. אל ראיתי:

כי אמרה הגם הלם ראיתי. הלום כמו הלאה כמו (ש"א י"ד י"ו) ההמון נמוג וילך והלום כלו' הגם הלום בבית אברהם ראיתי הראייה בשביל עצמי עד השתא הייתי סבורה שמה שהייתי רואה בבית אברהם לא היה אלא בשביל אברהם שלא הייתי ראויה שיראה לי מלאך אבל אחרי רואי אותו כאן ידעתי כי אני ראויה לכך ויש למשול עלי ולתמוה הגם הלום ראיתי כלו' הגם הגר ראוייה לראות בבית בשביל עצמה שכן דרך למשול על אדם שסבורין בני אדם שאינם ראויים לכך ונמצאו ראויים כמו הגם שאול בנביאים:

אתה אל ראי היה לה ספק אם היה מלאך או נביא ואמרה ודאי אתה מלאך אתה אל ראי לפי שדרך המלאך שבא פתאום על האדם לא כראובן הבא מן הדרך שמתקרב מעט מעט ובא אצל שמעון אבל המלאך בא לאדם בפתע שלא ראהו ומיד שלא ראהו רואהו עליו וז"ש אתה אל ראי מלאך ראיתי והטעם שהוא מלאך כי אמרה הגם הלום ראיתי פירוש אם אחרי שראיתיו בראשונה חזרתי לראותו עוד לא כדרך האנשים שרואי' לאדם הבא מן הדרך מעט מעט כנ"ל. או יהיה פירוש אתה אל ראי אתה המלאך שראיתי בבית אברהם ותמהה בעצמה ואמרה הגם הלום אחר שיצאתי מבית אברהם הייתי רואה אותו אחרי רואי אותו בבית אברהם שבבית אברהם הייתי רואה אותו אבל במדבר לא חשבתי לראותו. ונ"ל עוד לחבר זה עם מה שפירשתי למעלה שאמרה למלאך אתה המלאך הרואה והמבין הענינים היטיב כי טוב לי שאשוב לבית אדוני אברהם שלא יאמרו בן זנונים הוא אבל אני לא ראיתי הענין היטב שהרואה הדבר בתחלת המחשבה בלי שישוב לעיין בה יטעה על הרוב ולזה אמרה אתה המלאך הרואה בטוב הדברים אבל אני לא עיינתי היטב הענין הזה שראוי שאשוב לבית אדני כאשר אמרת וכי הגם הלום ראיתי ועיינתי הענין אחר שראיתיו בתחלת המחשבה לא ודאי אלא במחשבה הראשונה שבאה אלי ברחתי ואם הייתי מעיין הדבר כמו שאתה עיינת לא הייתי בורחת או הייתי חוזרת מיד:

הדבר אליה. פי׳ בסוף דיבורו. וע״כ הוא דבר המלאך השלישי. דשני דיבורי המלאכים הראשונים כבר עברו ולא אמרה מאומה אך בסוף דבור השלישי אמרה.

אתה אל ראי. אתה מלאך המיוחד להשגיח עלי תמיד. היינו השר של ישמעאל. ולא כמלאכים הראשונים שלא באו אלא לשעה והוכיחה.

כי אמרה הגם הלום. דבזה מובדל נביא ממלאך דנביא כשגומר דיבורו והולך לו הרי נראה מאחוריו עד שהולך מרחוק. משא״כ מלאך נעלם תומ״י. וכן אמר מנוח אחר כי לא יסף עוד מלאך ה׳ להראה וגו׳ אז ידע מנוח כי מלאך ה׳ הוא פי׳ מדלא יסף לראות כלל הבין כי מלאך ה׳ הוא. אכן כאן נשתנו המלאכים. הראשון וגם השני לא ראתה עוד אחרי רואה. משא״כ השלישי נתעכב אצלה והיה דובר אליה גם זולת המאמר אשר נשתלח בשם ה׳. ומזה הבינה כי הוא מלאך ה׳ הממונה להשגיח עליה ועל זרעה תמיד וזהו מאמרה.

הגם הלם. עתה דבבית אברהם היתה רגילה לראות מלאכים גם בלי ענין ואם היו המלאכים הראשונים שמה היתה רואם גם אחרי רואה. אבל הגם הלם ראתה אחרי רואה אותם המלאכים הראשונים כאשר אני רואה אותך ומזה הנני מבין שאתה אל ראי תמיד:

ותקרא שם ה', עפ"ז הבינה שהיא אין לה זכות וכשרון אל מה שזכתה שידבר מלאך ה' עמה,ותקרא שם ה' הדבר אליה אתה אל ראי, ר"ל ראי את המראה הזאת לא היה בזכותי ועפ"י כחי, רק ע"י חסד אל בלי שום הכנה וזכות מאתי,כי אמרה ובררה זאת משני טעמים. א) שאם היה זה בהיותי בבית אברהם הייתי אומר שהיה זה ע"י שאני בבית איש האלהים, שמי שהוא קרוב אל הנביא ושוכן בביתו יחול גם עליו רוח אלהים, כמו שהיה בשמואל שחל הרוח האלהי על תלמידיו ע"י שפעו, אבל הגם הלום ראיתי, איך ראיתי הלום במדבר שאני רחוק מבית אברהם ב) שאם היה זה רק דבור א' קצר, הייתי תולה אותו בכחי, אבל איךראיתי אחרי ראי, שראיתי המראה ארבעה פעמים זאח"ז, וא"כ זה אינו בכחי רק ע"י חסד אל שהוא אל ראי, ר"ל אל שסבב ראיתי את המלאך:

צ בשלמא בבית אברהם ראיתי מלאכים בשביל צדקת אברהם ושרה, אבל במדבר לא נמצא, כי אם שהוא רואה בעלבון וכו'. (גור אריה):