במדבר ז, יט

קערת כסף. מנין אותיותיו בגימטריה תתק"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון:

שלשים ומאה משקלה. על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה, שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו':

מזרק אחד כסף. בגימטריה תק"כ, על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קודם תולדותיו, כמו שפרשתי אצל (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד, כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין:

שבעים שקל. כנגד שבעים אמות שיצאו מבניו:

קָרִיב יָת קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלֵהּ מִזְרְקָא חַד דִכְסַף מַתְקְלַהּ שַׁבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּא דְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא

קָרֵיב יַת קוּרְבָּנֵיהּ בָּתַר יְהוּדָה עַל פּוּם קוּדְשָׁא פַיְילֵי דִכְסַף חֲדָא גִילְדָא סְמִיךְ מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁה הֲוָה מַתְקְלֵיה מַזִירְקָא חֲדָא דִכְסֵף דְגִילְדָא קַלִיש שׁוּבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁה תְּרֵין מָנַיָא הָאִילֵן קְרֵיב יַתְהוֹן מַלְיָין סְמִידָא מִן אַפְרָשוּתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא לְמִנְחָתָא

הקריב את קרבנו. כל זה מיתר אחר שכבר אמר ״הקריב נתנאל״, אלא נתכון להגדיל בחינות הנוספות בזכרון הקרבת נחשון בן עמינדב. ותמצא שהזכיר בנחשון זכרון הקרבן שלשה פעמים: המקריב וגו׳, קרבנו וגו׳, וקרבנו. אחד זכרון התקרבותו להקדים ראשונה, ואחד לבחינת הקרבן הנעלם, ואחד לקרבן עצמו. כמו כן בנשיא של תורה הזכיר שלשה קרבנות: הקריב נתנאל וגו׳, הקריב את קרבנו, ובשאר הנשיאים לא הזכיר אלא הזכרת הקרבן המובא בית ה׳, כי לא יוכלו עשות כמלכי ישראל שהם שבט יהודה ושבט יששכר.

וטעם אמרו ״הקרב״ בלא יו״ד, לדרוש המסורת שהוא לשון צווי והורמנותא, והכונה בזה על פי מאמרם זכרונם לברכה (ספרי נב) שערער ראובן עליו, לזה בא מאמר אדון הרשות ואמר הקרב, לזה כתב בלא יו״ד לרמוז זה.

ו הביא מדרשות האלו להיות קרובים לפשוטו של מקרא דאם לא כן מה ענין הכלים הללו במספרם ובמשקלם וכן הבהמות הללו עד שכל הנשיאים הסכימו בם שלא לגרוע ולהוסיף ואף שאין מנהג הרב להביא מדרשות כאלה הרא"ם: