במדבר ז, יא

יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח. ועדין לא היה יודע משה היאך יקריבו, אם כסדר תולדותם, אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקדוש ברוך הוא יקריבו למסעות, איש יומו:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה רַבָּא חַד לְיוֹמָא רַבָּא חַד לְיוֹמָא יְקָרְבוּן יָת קֻרְבַּנְהוֹן לַחֲנֻכַּת מַדְבְּחָא

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֲמַרְכּוֹל חָד לְיוֹמָא אֲמַרְכּוֹל חָד לְיוֹמָא יִקְרְבוּן יַת קוּרְבַּנְהוֹן לַחֲנוּכַּת רְבוּתָא דְמַדְבְּחָא

נשיא אחד ליום כדי לחלוק כבוד לנשיאים לפי שנחשון היה מהלך ראשון והוא הקריב ראשון לא יאמר הואיל והקרבתי תחלה אקריב עם כל אחד ואחד ביומו לכך נאמר נשיא אחד ליום. נשיא אחד ליום להאריך משך שמחתכם.

נשיא אחד ליום. כדי לחלוק כבוד לנשיאים שיהא לכל אחד יומו ואף פרשיותיהם נכתבו לכל אחד שלא יתקנאו זה בזה שהיה יכול לכתוב פרשה ראשונה ולכתוב כן עשה פלוני וכן פלוני:

יקריבו את קרבנם. יקריב מיבעי שהרי בנשיא אחד מיירי. אלא בא ללמד דנשיא א׳ ליום יקריב בשביל כולם. וכמו שכולם מקריבים בכל יום משנים עשר יום. וכמבואר עוד לפנינו בפרשה זאת חנוכת המזבח:

ויקריבו וכו' ויאמר ה' אל משה גם בזה היה הענין כמו בנדבה הקודמת שהם הקדישו מדעתם ומשה לא רצה לקבל בלא רשות כי היו בהם כמה ענינים שאין נוהגים לדורות. ונאמר לו מפי הגבורה שיקריבו את קרבנם ושיהיה הסדר למסעות יהודה תחלה שעז"א ויהי המקריב ביום הראשון, ר"ל כן נקבע מפי ה', ושלא יקריבו ביום א' רק כ"א יומו אף שיש בו חשש כיון שהושמו המנחות בכלי נפסלים בלינה וכפל נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום, שלא יקריב נחשון בכל יום:

ש כתב הרא"ם ויש לתמוה היאך נסתפק משה בסדר המקריבים אם כתולדותם או כפי מסעם והלא עדיין לא נאמרו סדר המסעות עד אחד באייר כמו שמפורש בפרשת במדבר ושמא יש לומר שמאז ששהה בהר סיני ארבעים ימים אחרונים הודיעו השם חילוף הבכורים עם הלוים וחילוק הדגלים וסדר מסע המחנות. עד כאן לשונו. ולי נראה שידע משה סדר מסעות וחילוק הדגלים מיעקב אבינו עליו השלום כמו שפרש"י בפרשת במדבר בפסוק איש על דגלו באותות וגו' באותות שמסר להם אביהם וכו'. ומסתמא גם המסעות היו כן דאין סברא שיהיו המסעות משונים מן הדגלים וקל להבין: