דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת נשא · במדבר פרק ד פסוק לב

במדבר ד, לב

וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל־כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת־כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם׃

גימטריה של הפסוק כולו: 6,147 · 16 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ד

8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · חזקוני · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר ד, לב

ויתדתם ומיתריהם. של עמודים, שהרי יתדות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו, ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה, שלא תגביהם הרוח, ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה, בכלנסות וקנדסין [וקנטסין], כמו ששנויה במלאכת המשכן:

תרגום אונקלוס לבמדבר ד, לב

וְעֲמוּדֵי דְדַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹר וְסַמְכֵיהוֹן וְסִכֵּיהוֹן וְאַטוּנֵיהוֹן לְכָל מָנֵיהוֹן וּלְכֹל פּוּלְחַנְהוֹן וּבִשְׁמָהָן תְּמַנוּן יָת מָנֵי מַטְרַת מַטוּלְהוֹן

תרגום יונתן לבמדבר ד, לב

וְעַמוּדֵי דַרְתָּא חֲזוֹר חֲזוֹר וְחוּמְרֵיהוֹן וְסִיכֵיהוֹן וּמַתְחֵיהוֹן לְכָל מָאנֵיהוֹן וּלְכָל פּוּלְחַנְהוֹן וּבִשְׁמָהָן תִּמְנוּן יַת כָּל מָאנֵי מַטְרַת מַטוּלְהוֹן

רמב"ן על במדבר ד, לב

וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם – שֶׁל עַמּוּדִים, שֶׁהֲרֵי יְתֵדוֹת וּמֵיתְרֵי קְלָעִים בְּמַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיוּ. וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים הָיוּ לַיְרִיעוֹת וְלַקְּלָעִים מִלְּמַטָּה, שֶׁלֹּא יַגְבִּיהֵם הָרוּחַ, וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים הָיוּ לָעַמּוּדִים סָבִיב לִתְלוֹת בָּהֶם הַקְּלָעִים לִשְׂפָתָם הָעֶלְיוֹנָה בִּכְלוֹנְסוֹת וְקוּנְדָּסִין, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ד׳:ל״ב). וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה יַעֲשׂוּ יְתֵדוֹת בָּעַמּוּדִים, וְעוֹד מַה נִּשְׁתַּנּוּ יְתֵדוֹת שֶׁל עַמּוּדִים מִשְּׁאָר הַיְּתֵדוֹת, שֶׁאֵלּוּ לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְאֵלּוּ לִבְנֵי מְרָרִי. וְלֹא מָצָאתִי בְּמִשְׁנַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁיִּהְיוּ יְתֵדוֹת לָעַמּוּדִים, אֶלָּא כָּךְ שָׁנוּ שָׁם (פרק ה'): הָיָה מְחַבֵּר אֶת הַקּוּנְדָּסִין בַּמֵּיתָרִים וּבָעַמּוּדִים, וּמְחַבְּרָן בְּתוֹךְ יְתֵדוֹת שֶׁל הָאֹהֶל. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ יְתֵדוֹת לַמִּשְׁכָּן כָּךְ הָיוּ יְתֵדוֹת לֶחָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז יט): ״לְכָל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכָל עֲבֹדָתוֹ וְכָל יְתֵדֹתָיו וְכָל יִתְדֹת הֶחָצֵר (סביב) נְחֹשֶׁת״ - זֶה לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא, וְלֹא נִשְׁנָה שָׁם שֶׁיְּהוּ יְתֵדוֹת לָעַמּוּדִים. אֲבָל נְפָרֵשׁ כִּי יְתֵדוֹת וּמֵיתָרִים שֶׁל קַלְעֵי הֶחָצֵר הָיוּ בְּיַד בְּנֵי מְרָרִי, וּמֵיתָרִים וִיתֵדוֹת שֶׁל מִשְׁכָּן וְהָאֹהֶל הֵם שֶׁהָיוּ בְּיַד בְּנֵי גֵרְשׁוֹן. כִּי "וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת כָּל כְּלֵי עֲבוֹדָתָם" (במדבר ד׳:כ״ו) כִּנּוּי לִירִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וּלְאֹהֶל מוֹעֵד הַנִּזְכָּרִים בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק (במדבר ד׳:כ״ה), לֹא לֶחָצֵר. וְכֵן אָמַר לְמַעְלָה (ג כו) "וְאֵת מֵיתָרָיו" שֶׁהוּא רֶמֶז לַמִּשְׁכָּן הַנִּזְכָּר (שם פסוק כה), לֹא לְקַלְעֵי הֶחָצֵר. וְדוֹמֶה לָזֶה ״אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ״ (במדבר י״ח:ג׳) עַל "שֵׁבֶט אָבִיךָ" הָרָחוֹק, לֹא עַל "בָּנֶיךָ" הַקָּרוֹב. וְכֵן ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה״ (שם פסוק טז) שָׁב אֶל "בְּכוֹר הָאָדָם", לֹא אֶל "בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה", וְכֵן רַבִּים. אֲבָל לְפִי לְשׁוֹן הַבְּרַיְתָא נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן נוֹשְׂאִים אֶלָּא בְּגָדִים, לֹא נְחֹשֶׁת וְעֵצִים כְּלָל. וְהוּא שֶׁשָּׁנִינוּ (שם פרק יג): ״בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיוּ מְמֻנִּים בַּמַּעֲרָב וְהֵם מְמֻנִּים עַל כְּלֵי הָאֶרֶג״. וְאִם כֵּן יִהְיֶה פֵּרוּשׁ וִיתֵדֹתָם שֶׁל הַמִּשְׁכָּן וְשֶׁל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר, וּמֵיתְרֵיהֶם שֶׁל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר בִּלְבַד. וְכֵן אָמַר לְמַעְלָה (ג לו): ״קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו וְכָל כֵּלָיו וְכֹל עֲבֹדָתוֹ״, וְיִכְלֹל יְתֵדוֹתָיו. וּלְכָךְ יַזְכִּיר מֵיתָרִים בִּשְׁנֵיהֶם וְלֹא יַזְכִּיר יְתֵדוֹת רַק בִּבְנֵי מְרָרִי:

וְטַעַם וּבְשֵׁמוֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם, שֶׁיַּפְקִיד בְּיַד כָּל אִישׁ בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלוֹתָם כְּלֵי מַשָּׂאָם. יֹאמַר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי יִשָּׂא מִן הַקְּרָשִׁים כָּךְ בְּמִסְפָּר, וּפְלוֹנִי מִן הַבְּרִיחִים אוֹ הָעַמּוּדִים כָּךְ בְּמִסְפָּר״, לֹא שֶׁיְּצַוֶּה: ״בְּנֵי מְרָרִי בִּכְלָלָם יִשְׂאוּ כָּל הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים וְהָעַמּוּדִים״. וְהִזְכִּיר זֶה תְּחִלָּה בִּבְנֵי מְרָרִי בַּעֲבוּר כֹּבֶד מַשָּׂאָם, אוּלַי יָקֵל כָּל אֶחָד מִמַּשָּׂאוֹ וְיַטִּיל עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא הַדִּין גַּם בִּבְנֵי קְהָת וְגֵרְשׁוֹן:

חזקוני על במדבר ד, לב

ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם היינו דוגמא ופקדתם עליהם במשמרת.

העמק דבר על במדבר ד, לב

ומיתריהם לכל כליהם. שנצרך מיתרות לקפל הכלים שבידם:

ולכל עבודתם. שנצרך מיתרות לתקן הקמת המשכן יפה וכדומה:

ובשמות תפקדו וגו׳. כל קרש נקרא בשם קרש א׳ ב׳ ג׳ וכדומה. כדי שבשעת הקמה יעמוד כל קרש שזכה לקנות מקומו שלא במק״א. והיינו דאי׳ בירו׳ דמס׳ הוריות דקרש של צפון לא עמד בדרום. וכן עמודים ואדנים. וע׳ מש״כ בס׳ שמות כ״ו כ״ד:

מלבי"ם על במדבר ד, לב

ובשמות תפקדו הוסיף צווי בבני מררי שיקרא שם מיוחד לכל כלי שהם ממונים לנשאו כמ"ש שהיו רושמים על קרשי המשכן לידע איזה בן זוגו, וכל קרש היה ניתן במקום שזכה בו בפעם הראשון, וע"כ צוה ליחד שם לכ"א, וליחד מי הממונה לנשאו וגם עליהם היה איתמר הממונה:

שפתי חכמים על במדבר ד, לב

כ מפרש בזה היכן מצינו שהיה לתרווייהו יתדות ומיתרים. ואם תאמר והא לעיל בפרשת במדבר פירש"י את מיתריו של משכן והאהל ולא של חצר והכא פרש"י דמיתרי החצר היו גם כן לבני גרשון. ויש לומר דהא דפירש רש"י לעיל ולא של חצר ר"ל דמיתרים של המשכן היו כולם במשא בני גרשון אבל של חצר לא היו כולם במשא בני גרשון אלא קצתם במשא בני גרשון וקצתם במשא בני מררי כמו שפירש כאן וקל להבין:

ל פירש הרא"ם והיו היתדות מחוברים לעמודים שהיה עושה כעין קונדסין שקורין פלו"ש שהן יתדות ארכן ו' ורחבן ג' טפחים ובאמצען טבעת נחושת וכורך שפת הקלעים סביביו במיתרים כנגד כל עמוד ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקלי שבעמוד העשוי כמין וא"ו ראש א' זקוף למעלה וראש אחד תקוע בעמוד:

מ בפרשת תרומה בפירש"י מבואר היטב:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וְעַמּוּדֵיעַמּוּד שם עצםע-מ-ד136
הֶחָצֵרחָצֵר שם עצםח-צ-ר303
סָבִיבסָבִיב שם עצםס-ב-ב74
וְאַדְנֵיהֶםאֶדֶן שם עצםא-ד-ן116
וִיתֵדֹתָםיָתֵד שם עצםי-ת-ד860
וּמֵיתְרֵיהֶםמֵיתָר שם עצםי-ת-ר711
לְכָלכֹּל שם עצםכ-ל-ל80
כְּלֵיהֶםכְּלִי שם עצםכ-ל-ה105
וּלְכֹלכֹּל שם עצםכ-ל-ל86
עֲבֹדָתָםעֲבֹדָה שם עצםע-ב-ד516
וּבְשֵׁמֹתשֵׁם שם עצם748
תִּפְקְדוּפָּקַד שם עצםפ-ק-ד590
אֶתאֵת מילית401
כְּלֵיכְּלִי שם עצםכ-ל-ה60
מִשְׁמֶרֶתמִשְׁמֶרֶת שם עצםש-מ-ר980
מַשָּׂאָםמַשָּׂא שם עצםנ-ש-א381
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.