במדבר לו, יג

אִלֵין פִּקוּדַיָא וְדִינַיָא דִי פַקִיד יְיָ בִּידָא דְמשֶׁה לְוַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵיחוֹ

אִלֵין פִּקוּדַיָא וְסִדְרֵי דִינַיָא דְפַקֵיד יְיָ בִּידָא דְמשֶׁה לְוַת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵיחוֹ

אלה המצות. של הנחלה והנדר וכל בת יורשת נחלה ומשפטי הדם:

על ירדן ירחו מזרחה:

אלה המצות והמשפטים. הספר השלישי הוא ספר ויקרא הנקרא תורת כהנים נחתם בפסוק אלה המצות אשר צוה ה' את משה, והספר הרביעי הזה נחתם בפסוק אלה המצות ג"כ, והוסיף המשפטים לפי שהזכיר משפטי הנחלה ומשפטי הרוצחים.

ויש לך להתבונן למה הזכיר שם את משה ולא הזכיר ביד משה אבל כאן הזכיר ביד משה, והענין כי הברית הראשון אשר בחורב קבלוהו, עד שהמלך במסבו בטלוהו, וכבודם בתבנית שור המירוהו, ונהפך למשחית הודם, לא הצליחו בו ולא עלה בידם, וציר נאמן בראותו אותיות פורחות, השליך מידיו את הלוחות. אבל כאן בערבות מואב בברית שני, נתקיים הברית בין ה' וביניהם, הרים ימושו וכל צור ממקומו יעתק, והברית הזאת לא תופר, וחבל האהבה לא ירתק, במסורת בריתו הביאנו לשם ולתהלה, ודברי הברית קבלנו עלינו בשבועה ואלה, ומזה תמצא בסוף התורה פסוק ערב. אלה דברי הברית אשר כרת ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב. סליק ספר במדבר.

אלה המצות פרשיות של קרבנות נדרים והגעלה. והמשפטים של פרשת רוצח ונחלות. שלימא סדרא דפרשת מסעי

והמשפטים. בסוף ספר ויקרא לא כתיב אלא אלה המצות. ולא כתיב והמשפטים אע״ג שגם בס׳ ויקרא כתיב הרבה ד״מ. אלא משפטים משמע כאן חקירות היוצא מי״ג מדות כדאי׳ בסנהדרין דפ״ז בבאור הכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט. ובהר סיני עוד לא ניתן דרך החקירות אלא למשה ולזרעו כדאי׳ בנדרים דל״ח. ורק בערבות מואב הואיל משה באר התורה כולה עפ״י דרך הפלפול והחקירות כאשר יבואר ריש ס׳ דברים. מש״ה כאן שנאמרו בערבות מואב כתיב והמשפטים. דכבר צוה ה׳ גם על המצות וגם על המשפטים. והיינו דכתיב כאן ביד משה אל בני ישראל. דלשון ביד משה משמעו דברי קבלה שלא נדבר עמו פא״פ אלא בשפע סיעתא דשמיא. כמש״כ כ״פ. וע״ע מש״כ בס׳ ויקרא סוף התוכחה אלה החקים והמשפטים וגו׳ ביד משה:

אלה המצות והמשפטים ר"ל מצות מלחמת מדין וגעולי כלי מדין ונדרים ומוספים ודומיהם, שהם בכלל מצות, ודיני נחלה ומשפט הרוצח שהם בכלל משפטים, שנאמרו בערבות מואב, וכבר פליגי בזה ר"י ור"ע אם נאמרו פרטיהם מסיני וחזר אותם בערבות מואב פעם שלישית וזה לר"ע, אם רק כללותם נאמרו בסיני ופרטיהם נאמרו בערבות מואב, וזה דעת ר' ישמעאל: