במדבר לג, נא

כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו'. והלא כמה פעמים הזהרו על כך, אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו, ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן:

מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן

מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן

כי אתם עברים את הירדן. אעפ"י שהזהירם בכמה מקומות על זה סמוך לביאתם לארץ רצה להזהירם:

כי אתם עוברים את הירדן וגו׳. אבל כ״ז שלא עברו את הירדן לא״י לא הוזהרו להאביד ע״ז בעה״י. דאזהרה זו היא משום קדושת הארץ. ואין עה״י מתקדש אלא אחר שנתקדש א״י כמו לענין ערי מקלט שאינן קולטות עד שיהיו נגמר גם בא״י משום דערי מקלט תלוי בקדושת הארץ בזמן שהיובל נוהג. ויובל תלוי בזמן שכל ישראל על אדמתם וע׳ להלן ל״ה י׳ ומש״ה לא הוזהרו לבער ע״ז מעה״י עד שיטהרו מא״י:

כי אתם עוברים את הירדן וגו' והורשתם וגו'. פירש"י והלא כמה פעמים הוזהרו על כך אלא כך אמר כשאתם עוברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו ואם לאו מים באים ושוטפים אתכם, והוא מדברי חז"ל בסוטה (דף ל"ג), לפ"ז כל המאמר הוא מאמר תנאיי, וכן פירושו אם תעברו והורשתם את כל יושבי הארץ שהוא תנאי א' שלא ישאירו מהם ויכרתו ברית עמם, [ב] ואבדתם את כל משכיתם: