במדבר לא, נב

וַהֲוָה כָּל דְהַב אַפְרָשׁוּתָא דְאַפְרָשׁוּ קֳדָם יְיָ שִׁתָּא עַשֲׂר אַלְפִין שְׁבַע מְאָה וְחַמְשִׁין סִלְעִין מִן רַבָּנֵי אַלְפִין וּמִן רַבָּנֵי מַאֲוָתָא

וַהֲוָה סְכוּם כָּל דְהַב אַפְרָשׁוּתָא דְאַפְרָשׁוּ לִשְׁמָא דַיְיָ שִׁיתְּסַר אַלְפִין וּשְׁבַע מְאָה וְחַמְשִׁין סַלְעִין מִן רַבָּנֵי אַלְפִין וּמִן רַבָּנֵי מַאֲוָותָא

ויהי וגו׳ מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות. בשעה שקיבל משה לא נשקל. שהרי לא נודע כמה יחסר לאחר הצירוף. וגם הי׳ בהם אבנים. ע״כ השיב משה להם. והמה צירפו ונעשה חתיכה אחת של ששה וגו׳. והנה בשעת לקיחה ראה משה שמקבל רק משרי האלפים ושרי המאות אבל אחר הצירוף הי׳ אפשר לחשוב שנכנס בהם מאנשי הצבא. מש״ה פירש הכתוב שלא הי׳ בזה אלא מאת שרי האלפים ושרי המאות. והמה השתדלו כל א׳ בעצמו לצרף את שלו. מש״ה כתיב שרי האלפים ושרי המאות כמש״כ לעיל: