במדבר כח, כז

וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד שַׁבְעָא אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא

וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תּוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד שׁוּבְעָא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא

והקרבתם עולה סתמא דספרי פה כר"ע במנחות (דף מה ע"ב) שס"ל שהפרים ואילים וכבשים דפ' פינחס אינם אלה דפ' אמור, כי אינם שוים דשם פר א' ואילים שנים וכאן שני פרים ואיל אחד. והראב"ע כתב שבמ"ש בהקריבכם מנחה חדשה שהוא שתי הלחם נכלל הז' כבשים ופר בן בקר ואילים שנים ושני כבשי שלמים שכולם הם טפלים אל המנחה החדשה, ודבריו יצדקו מאד לשטת ר"ע שס"ל בספרא (סי' קע"ד) לחם אעפ"י שאין כבשים שהלחם הוא העקר עמש"ש, ובספרא אמור (סי' קע"א) סתם כר' טרפון שחולק על ר"ע ושם בארתי פלוגתתן. ומ"ש הרי שמצא פרים התבאר למעלה (סי' מז). ומ"ש פסוק שבעת ימים תקריבו אשה ר"ל ולמדינין מחג הסוכות: