במדבר כו, מו

ושם בת אשר שרח. לפי שהיתה קימת בחיים מנאה כאן:

וְשׁוּם בַּת אָשֵׁר סָרַח

וְשׁוּם בְּרַת אָשֵׁר סָרַח דְאַדְבְּרַת בְּשִׁיתִּין רִיבְוָן מַלְאָכִין וְאִיתְעָלַת לְגִנְתָא דְעֵדֶן בְּחַיָיהָא מִן בִּגְלַל דְבַשְרַת יַת יַעֲקב דְעַד כְּדוּן יוֹסֵף קְיַים

וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח – לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחַיִּים מְנָאָה כָּאן, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:מ״ו). וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ו:מ״ו) תִּרְגֵּם: ״וְשׁוֹם בַּת אִתַּת אָשֵׁר סָרַח״. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיְתָה בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, וּלְכָךְ הִזְכִּירָהּ הַכָּתוּב בְּכָאן כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּנוֹת צְלָפְחָד, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ (במדבר כ״ו:נ״ג). וְאִלּוּ הָיְתָה בַּת אָשֵׁר עַצְמוֹ לֹא הָיְתָה יוֹרֶשֶׁת, כִּי בָּנִים זְכָרִים הָיוּ לוֹ, אֲבָל הָיְתָה בַּת אִשְׁתּוֹ מֵאִישׁ אַחֵר, לֹא הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. וְיִהְיֶה טַעַם ״וְשֶׂרַח אֲחֹתָם״ (בראשית מו יז), כִּי הָיְתָה אֲחוֹת בָּנָיו לֹא בִתּוֹ. וּלְכָךְ אָמַר "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וְלֹא אָמַר "וּבַת אָשֵׁר", לוֹמַר כִּי הָיָה שְׁמָהּ בַּת אָשֵׁר וְנִקְרֵאת שֶׂרַח. וְאִם הָיְתָה בַּחַיִּים כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, הִנֵּה הִיא כִּבְנוֹת צְלָפְחָד לְנַחֲלָה, וְאִם מֵתָה - מִשְׁפַּחְתָּהּ נָטְלוּ בַּעֲבוּרָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה לָהּ מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה תִּקָּרֵא עַל שְׁמָהּ, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם״ (במדבר כ״ו:מ״ז). אֲבָל לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָם אֶל הָאִשָּׁה שֶׁיֹּאמַר "לְשֶׂרַח מִשְׁפַּחַת שֶׂרַח" וְקִצֵּר הָעִנְיָן:

ושם בת אשר שרח. לפי שנזכרה עם יוצאי מצרי' [זכרה] כאן ויש לתמוה מהו ושם וגם על התרגום יש לתמוה ושום בת אתת אשר סרח משמע שלא היתה בת אשר אלא בת אשתו וגדלה אשר ולכך נקראת על שמו וזהו ושם שלא היה לו לאשר עליה אלא השם בלבד אבל בתו לא היתה. ומיהו תימ' אם הולידה אחד מן השבטים למה לא הזכירו ואם אחר דמעלמא למה מתיחסת על יעקב ושמא בת אשר היתה ולפי שהיה שמה ידוע ביותר בחסידות ובמעשים טובים כתוב עליה ושם ואמנם לשון התרגום דחוק:

ושם בת אשר שרח היה לו לומר ובת אשר סרח אלא נראה דה״ק סרח היה לה שם שהיתה בת אשר לפי שגדלה בתוך ביתו והיתה נקראת על שמו אכן לא היתה בתו אלא בת אשתו והתרגום מוכיח ושום בת אתת אשר סרח, חז״ק מי ילדה אם אחד מן השבטים ילדה אמאי לא הזכיר שמו עליה ואי אינש מעלמא ילדה למה נתיחסה על יעקב אבינו אלא י״ל לפי ששמה ידוע היה ביותר במעשים טובים ובחסידות כתיב בה ושם כלומר ושם הידועה והחשובה, ברדתם למצרים מנה סרח תחלה לפי שהיא היתה על אחיה גדולה בשנים וכאן שנמנו בשביל חלוקת הארץ מנאה אחרונה לפי שלא נטלה חלק בה ודינה שכבר מתה לא מנה.

ושם בת אשר. לשון ושם מיותר. מש״ה ת״א בת אתת אשר. פי׳ לא היתה בת אשר אלא בשם מחמת שגדלה כבת. כן פי׳ התוס׳ ובשביל שניתן לה נחלה בארץ אע״ג שאין מגיע לה ע״פ דין. מש״ה נחשבה בזה המנין. שעיקרו בשביל חלוקת הארץ וכן פי׳ הרמב״ן:

ושם בת אשר. בנוסח הת"א של הרמב"ן הי' כתוב ושום בת אתת אשר סרח, שאשר לקח אשה שהיתה לה בת מאיש אחר יורשת נחלה וכן נמצא באמת בס' הישר, וע"כ אמר בפ' ויגש ושרח אתותם, כי לא היתה בת אשר רק אחותם של בני אשר, כמו ואחותם צרויה ואביגיל: