במדבר כג, טז

וישם דבר בפיו. ומה היא השימה הזאת, ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר, אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל, אמר מה אני חוזר אצל בלק לצערו ונתן לו הקדוש ברוך הוא רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו על כרחך תשוב אל בלק:

וְעָרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם וְשַׁוִי פִתְגָמָא בְּפוּמֵיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוָת בָּלָק וּכְדֵין תְּמַלֵיל

וְאַרַע מֵימְרָא מִן קֳדָם יְיָ בְּבִלְעָם וְשַׁוֵי פִתְגָמָא בְּפוּמֵיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוַת בָּלָק וְהֵיכְדֵין תְּמַלֵיל

וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם – עַתָּה לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל עָלָה הָאִישׁ הַזֶּה לְהִתְנַבֵּא בְּמִדַּת רַחֲמִים בַּשֵּׁם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִגְלָה לְמֹשֶׁה, כִּי עַד עַתָּה נֶאֱמַר בּוֹ ״וַיִּקָּר אֱלֹהִים״ (במדבר כ״ג:ד׳), ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים״ (במדבר כ״ב:ט׳). וְעַתָּה יָדַע כִּי לֹא יוּכַל לְקַלְּלָם בְּשׁוּם עִנְיָן, בַּעֲבוּר כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים יְחוֹנֵן עֲלֵיהֶם. כִּי עַד עַתָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּמִדַּת הַדִּין, הָיָה חוֹשֵׁב לִמְצֹא לָהֶם עִלָּה בֶּעָוֹן אֲשֶׁר חָטְאוּ, כְּעִנְיַן ״וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם״ (ישעיהו סג י), אוֹ שֶׁתָּבֹא עֲלֵיהֶם רָעָה מֵאֵת ה' לֹא יִנָּצְלוּ מִמֶּנָּה בְּמִדַּת הַדִּין. וְזֶה טַעַם ״וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כ״ד:א׳), כִּי גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב בַּבְּרָכָה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

וישם דבר בפיו. היינו המשל ומליצה:

ויאמר. אח״כ אמר אליו עוד שוב וגו׳:

ויקר בכאן לא הוצרך לומר את שבעת המזבחות ערכתי כי היה עומד אצל המזבחות, ועז"א ויבא אליו ולא אמר כמו בפעם הא' וישב אליו כי לא התרחק ממנו:

י שתי קושיות מקשה רש"י חדא מה היא השימה הזאת דלא מפרש הפסוק מה היא השימה. ועוד מה חסר המקרא באמרו כו' ר"ל היה לו לכתוב ויקר ה' אל בלעם ויאמר שוב אל בלק וגומר דהא לא חסר המקרא כלום אי לא אמר וישם דבר בפיו. והרא"ם פירש מה היא השימה הזאת דאי אפשר לומר שמאמר שוב אל בלק הוא פירוש וישם דבר בפיו דאם כן ויאמר למה לי היה לו לומר וישם דבר בפיו שוב אל בלק וכה תדבר:

כ ואם תאמר למה לא פירש"י זה לעיל דשם גם כן כתיב וישם ה' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר. יש לומר דלעיל יש לומר דוישם ה' בפיו וגו' הוא תשובה על את שבעת המזבחות ערכתי וגו' אבל הכא קשה הלא לא דבר בלעם כלום: