במדבר ב, לא

כָּל מִנְיָנַיָא לְמַשְׁרִית דָן מְאָה וְחַמְשִׁין וְשַׁבְעָא אַלְפִין וְשִׁית מְאָה בְּבַתְרֵתָא נָטְלִין לְטִקְסֵיהוֹן

כָּל סְכוּם מִנְיָינַיָא לְמַשִׁרְיַית דָן מְאָה וְחַמְשִׁין וְשׁוּבְעָא אַלְפִין וְשִׁית מְאָה בְּבַתְרֵיתָא נַטְלִין לְטִיקְסֵיהוֹן

'לאחרונה ב' במסורה לאחרונה יסעו. ולא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה. שעמלק היה מסרס שבט דן בעון פסל מיכה שעמהם. יהיה להם זכרון. סופי תיבות המן שגם הוא בקש לאבד זכרם:

(לג) לא התפקדו בתוך בני ישראל. יש תגין על הה"א לומר שבחמש מקומות שנמנו ישראל לא התפקדו בתוכם:

לאחרנה יסעו הלמ״ד נקודה בפת״ח.

כל הפקדים וגו׳. כאן לא כתיב עוד הפעם לצבאותם כמו במנין שלשה דגלים הקודמים. הטעם ע״ז דפי׳ לצבאותם ביארנו לעיל א׳ ג׳ למה שהוא מסוגל בעסק מלחמה. והיה כל דגל מיוחד לאיזה פרט. משא״כ דגל מחנה דן היה גם מאסף לכל המחנות לצבאותם של כל המחנות. היה נתוסף על אותו דגל. מש״ה לא כתיב בהו כאן לצבאותם שהיה הרבה בהם שלא היה להם צבא בפ״ע אלא ממלאים כל צבא הדגלים: