במדבר טו, יד

וַאֲרֵי יִתְגַיַר עִמְכוֹן גִיוֹרָא אוֹ דִי בֵינֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן וְיַעְבֵּד קֻרְבַּן דְמִתְקַּבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ כְּמָא דִי תַעְבְּדוּן כֵּן יַעְבֵּד

וַאֲרוּם יִתְגַיֵיר עִמְכוֹן גִיוֹרָא אוֹ מַן דְהוּא כְּדוֹן בֵּינֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן וְיֶעֱבַד קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ הֵיכְמָא דְתַעַבְדוּן כֵּן יַעֲבֵד

או אשר בתוככם. היום:

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם עכשיו. וכי יגור למחר. לדרתיכם מכאן ולהבא פרשה זו נאמרה בתורה ונשנית בשביל שני דברים שנתחדשו בה מכנענים ומגרים.

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם. תיבות מהופכו' הם ולדורותיכם אוכי יגור אתכם גר קאי:

או אשר בתוככם. שכבר נתגייר והוא בתוככם ועדיין לא הביא קרבן יביא עתה קרבן:

לדורותיכם. אם יהיה כן. ולכאורה אינו מובן היאך אפשר שיהיה כבר בתוככם לדורותיכם והרי זה אינו אפשר אלא בזה הדור. אלא היינו דאיתא בכריתות דף ח׳ דגר אע״ג שצריך להרצאת דמים מכ״מ אפשר לקבל גר בזה״ז אע״ג דליכא קרבן. ולמדו בגמ׳ מדכתיב או אשר בתוככם לדורותיכם. ולא מדכתיב לדורותיכם לחוד נ״ל הא. שהרי מצינו כ״פ דכתיב לדורותיכם במצוה שאינה נוהגת אלא בזמן שבהמ״ק קיים. אלא מדכתיב לדורות גבי אשר בתוככם וזה א״א אלא באופן שקבלו גרים בזמן שאין בהמ״ק קיים ואחר כך נבנה בהמ״ק. ע״ז כתיב לדורותיכם שצריך הרצאת דמים. ממילא למדנו שמקבלין גרים בזה״ז:

ועשה אשה וגו׳. מחויב לעשות כמו שביארנו:

כאשר תעשו בנסכים. כן יעשה. אף ע״ג שהוא קרבן חובה ע׳ לעיל ג׳:

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם כבר בארתי בהתו"ה אחרי (סי' ע"ה) שהיה לחז"ל הבדל בין הגר אתכם ובין הגר בתוככם, שהגר אתכם מציין שנתגייר מקרוב והגר בתוככם מציין שנתגייר מימים רבים, וז"ש שנתגייר מנין ר"ל שנתגייר כבר כי אתכם משמע שנתגייר מקרוב, ובא לומר שגם הגרים שנכנסו לברית בעת מ"ת היו צריכים להביא עולת העוף:

ועשה אשה וגו' לה' פי' חז"ל שמלמד שגר הבא להתגייר אינו כשר לאכול בקדשים עד שיעשה אשה לה', אמנם לא פירש איזה אשה יעשה כי גם מנחה נקראת אשה שניתנה ע"ג האשה, לכן פי' כאשר תעשו כן יעשה, וישראל נכנסו לברית במילה וטבילה ובהרצאת דמים, וכו אשה של הגר צריך להיות מין הדמים, וז"ש ת"ל כן יעשה (כ"ג בגמ' כריתות ט' וכן הגיה הגר"א) אולם הלא הרצאת דמים של אבותינו היו עולה ושלמים ושניהם בהמה, כמ"ש ויעלו עולות ויזבחו זבחים (שמות כ״ד:ה׳) וכן נאמר שהגר ירצה בדם בהמה, ולמד ממ"ש הקהל חקה אחת לכם ולגר וגו' ככם כגר יהיה, כי כניסת אבותינו בהרצאת דמים היה רק בדור המדבר אבל הדורות שאחריהם א"צ לזה כי כניסת האבות לברית חל על בניהם, ודעת חז"ל שכן גם בדורות הבאים יש זכר לזה מה שהיולדת צריכה טבילה והרצאת דמים ואז תכשר לקדשים, והרצאה זו תכניס גם הנולד כמו שבדור המדבר זרקו את הדם על האנשים והנשים ועי"כ נכנסו גם הטף בברית, ובזה ישוה הגר שאינו נכנס לברית ע"י אבותיו רק ע"י עצמו צריך להביא קן ודי בדם עופות ועז"א ככם כגר יהיה שאינו מציין שישוה במעשה שעשיתם בשעת מ"ת רק שישוה לכם במה שיש הרצאת דמים של עוף, שתביא היולדת ומועיל אל הנולד, וז"ש לכם הקשתיו במה שגם לדורות יש הרצאת דמים של עוף ורבי למד שהוא של עוף ממ"ש יעשה אשה לה' היינו דבר שכולו עולה לאשים ואין כהן נהנה ממנו דבעולת בהמה עורה לכהנים:

כאשר תעשו כן יעשה כבר התבאר שאינו עושה ממש כפי שעשו שהם הביאו עולה ושלמים של בהמה, רק ר"ל שהגם שהגר יכול להביא עופות בכ"ז יוכל להביא גם עולת בהמה כמ"ש בכריתות (דף ח' ע"ב) וה"א אחר שאינו מביא רק החצי של קרבן אבותינו שהיה עולה ושלמים, כן כשמביא עולה לא יביא רק חצי הנסכים שלה, עז"א שכן יעשה, ובזה חוזר לדיני הנסכים שמהם מדבר בפ' זו, ומלמד שכמספר אשר תעשו כן יעשה ומוסיף כל האזרח יעשה ככה שאם מקריב נסכים נדבה לא יפחות מן השעור ומוסיף שגם הגר המתגייר ומביא עולת בהמה לא יפחות בנסכים מן השעור האמור: