במדבר יג, יא

לְשִׁבְטָא דְיוֹסֵף לְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה גַדִי בַּר סוּסִי

לְשִׁבְטָא דְיוֹסֵף לְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה עַזְגָד גַדִי בַּר סוּסִי

למטה יוסף למטה מנשה. כאן שקליה יוסף למטרפסיה לפי שהוציא דבה ולכך הוזכר כאן על מטה מנשה שהיה ממוציאי הדבה ולא על מטה אפרים שלא הוציא ובכל מקומות הוא נזכר על מטה אפרים:

למטה יוסף למטה מנשה. ולמעלה הזכיר למטה אפרים, כי הקדים אפרים למנשה למעלתו. ומה שהזכיר יוסף בכאן עם המרגלים, מפני שאף הוא הוציא דבה שנאמר (בראשית ל״ז:ב׳) ויבא יוסף את דבתם רעה, ולכך הזכירו הכתוב עמהם והזכירו עם מנשה, כי גדי בן סוסי מן המוציאים דבה, אבל שבט אפרים נצול מזה. ומה שלא הזכיר כלב ויהושע זה אחר זה כדי שיהא כלב מוקף מן המרגלים לפניו ולאחוריו, כי כן היה בפיו עמהם, ואל תאמר שהענין כן ביהושע, על כן הזכירו אחרי כן בפני עצמו שלא היה מכללם.

למטה יוסף למטה מנשה אעפ״י שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים כאן כללו על שבט מנשה לפי ששניהם הוציאו דבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ, ומהאי טעמא בפרשת מסעי ובספר יהושע נקרא עוד יוסף על שבט מנשה משום דשם משתעי בחלוקת הארץ ועל הארץ היתה הדבה ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דבה הפרידם כאן זה מזה.

למטה יוסף למטה מנשה יש לשאול מדוע הזכיר במנשה למטה יוסף ולא אמר כן ביהושע בן נון שלא אמר אלא למטה אפרים הושע בן נון. ויש מפרשים הטעם לפי שכתוב ביוסף ויבא יוסף את דבתם רעה ולפי שגדי בן סוסי הוציא דבה רעה על הארץ לכן הזכירו בו למטה יוסף אבל יהושע שלא הוציא דבה רעה על הארץ לא יחס אותו ליוסף ואולי לזה שינה מרע"ה שמו ויקרא משה להושע בן נון יהושע יה יושיעך מעצת מרגלים שלא תוציא דבה שאתה מזרע יוסף או הכוונה יה יושיעך שלא יהרגוך המרגלים בעצתם הרעה וכמו שאמר ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים:

למטה יוסף למטה מנשה. נכלל כל זרע יוסף על שבט מנשה ולא על מטה אפרים. הוא משום שכבר נתבאר לעיל ב׳ כ׳ דאע״ג שאפרים היה קודם למנשה במנין ראשון משום שהיו מתנהגים אז בהנהגה נסית. מכ״מ מאז נדרשו להליכות עולם הטבע היה מנשה גדול מאפרים ומש״ה במנין דפ׳ פינחס נמנה מנשה תחלה לאפרים. מעתה כאן שבקשו להכנס בעולם הטבע עשו עיקר למטה מנשה. ונקרא עליו כל מטה יוסף: