במדבר י, לו

שובה ה'. מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיה ל, טו) בשובה ונחת תושעון:

רבבות אלפי ישראל. מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות:

וּבְמַשְׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרֵי בִיקָרָךְ בְּגוֹ רִבְבָן אַלְפַיָא דְיִשְׂרָאֵל

וְכַד הֲוָה בָּעֵי לְמִשְׁרֵי אֲרוֹנָא הֲוָה עֲנָנָא מְקַפֵּל וְקָאִים וְלָא הֲוָה פָּרִיס עַד דְהַוָה משֶׁה קָאִים בִּצְלוֹ וּמַצְלֵי וּבָעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וְכֵן אָמַר תּוּב כְּדוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּדְבַר יַת עַמָךְ יִשְרָאֵל וְאַשְׁרֵי אִיקַר שְׁכִינָתָךְ בֵּינֵיהוֹן וְרַחֵם יַת רִבְוָותָא דְבֵית יַעֲקב מִנְיַן אַלְפַיָא דְיִשְרָאֵל

וְכַד אֲרוֹנָא הֲוָה שָׁרֵי הֲוָה משֶׁה זְקֵיף יְדוֹי בִּצְלוֹ וַאֲמַר חֲזוֹר כְּעַן מֵימְרָא דַיְיָ מִן תְּקוֹף רוּגְזָךְ וְתוּב עֲלָן בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּבְרִיךְ רַבְוָותָא וְאַסְגֵי אַלְפַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל:

ובנחה. בנוח הארון ונכתב בה"א כמו ה"א אהלה כי אותיות אהו"י מתחלפים:

שובה ה'. אמר רבי יהודה המדקדק הראשון כי כל שב שטעמו מגזרת תשובה הוא פועל עומד ולא יוצא בבנין הקל רק אם היה טעמו בשלוה והשקט כמו בשובה ונחת תושעון כן שובה ה' רבבות אלפי ישראל שיניח' ולא ירגזו' מאויב. ודע כי רבבה מגזרת רב והטעם כמו רבבה כצמח השדה נתתיך ויתכן שנקרא עשרת אלפים כן בעבור היותו מספר רב על כן נסמכה מלת רבבות לאלפי ומשה התפלל שיניח וישקיט השם כל ישראל ואם הם רבים:

שובה. תהי מנוחתך פה עמנו, כענין זאת מנוחתי עדי עד ואף על פי שתגלה שכינתך לפני ישראל לגרש את אויביהם תהי מנוחת שכינתך בתוכנו:

ה' רבבות אלפי ישראל. כמו ה' צבאות אלפי ישראל כאמרם ז"ל (קדושין פרק י' יוחסין) לא נקרא צבאות אלא על שם צבאות ישראל. ואומר רבבות אלפי כענין רבותים אלפי שנאן כי אולי היו ישראל אז מגיעים לאותו מנין בין אנשים ונשים וטף:

ובנחה יאמר וגו'. כשהיה הענן שוכן על המשכן היה אומר יהי רצון שישובו כל האלפים והרבבות של ישראל במקומם במספרם ולא יחסר מהן איש ושובה כמו השיבה ודומה לו ושב ה' את שבותך:

ובנחה כתיב בה"א כנגד ארבעה דגלים ומחנה לוים. בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה שהוא סוף התורה. ובפסוק ובנחה יש בו שבעה תיבות כמו שיש בפסוק בראשית שהוא תחילת התורה לומר שהוא חשיב ספר תורה בפ"ע ומתחיל בוי"ו ומסיים בלמ"ד ע"ש הליכות עולם ל"ו. כל פרשה שיש בה כדי ללקט פ"ה אותיות כמו ויהי בנסוע מצילין אותה מפני הדליקה לכך סמוך לו ותבער בם אש ה' לומר לך שמצילין הפרשה שיש בה פ"ה אותיות מן האש וע"כ המילה שעולה פ"ה מצלת מדינה של גיהנם:

ובנחה כתיב ובנוחו קרי.

ובנחה יאמר שובה על שם שהיה שוכן רבבות אלפי ישראל.

רבבות. מתיבות חסרות בי״ת כמו כי ששת ימים עשה ה׳ שבי אלמנה בית אביך ועוד הרבה. ד״א קומה ה׳ ויפוצו אויבך זו היא תפלת הדרך.

שובה ה׳ רבבות יהי רצון שישובו הרבבות והאלפים למקומם במספר ולא יפקד ממנו איש.

שובה כמו והשיבה דוגמא ושב ה׳ את שבותך שהוא כמו והשיב.

ובנחה יאמר שובה. כשהיה נח הענן ובאים לחנות היה אומ' שובה ה' רבבות יהי רצון שישובו כל האלפים וכל הרבבות למקומם במספרם ולא יפקד מהם איש:

ובנחה יאמר שובה ה׳. שעד כה הלך הארון של ברית ה׳ חוץ למחנה ישראל. ולא הי׳ רוה״ק בתקפו להצלחת תורה שבע״פ כ״כ. כמו בעת שרבים מקובצים במקום א׳ כדאי׳ בב״ק ס״פ מרובה שאין השכינה שורה פחות משני אלפים כו׳. ועתה בשעה שנחו ושב הארון למקום רבבות אלפי ישראל. התפלל משה שישוב רוה״ק בתקפו אל רבבות אלפי ישראל. וכבר ביארנו בכ״מ שאע״ג שהענין ראוי להיות בעצמו. מכ״מ התפלה מועיל הרבה להיות כרצון הקב״ה גם בלי תפלה. כמש״כ בס׳ שמות פ׳ בשלח בפ׳ מה תצעק:

ובנחה בעת הגיע למקום שבו חנו אמר שזה כדי להניח רבבות אלפי ישראל היגעים מן הדרך, ושובה הוא מענין מנוחה כמו שכתוב בשובה ונחת תושעון (ישעי' ל'), בענין שהנסיעה הוא נגד האויבים והחניה הוא להרגיע את ישראל:

ח שרבבות ואלפים ר"ל שני רבבות ושני אלפים דאם לא כן לא היה צריך לומר אלא שובה ה' רבבות ישראל כי סתם רבבה בכל מקום הוא עשרת אלפים ולא תמצא בשום מקום שיזכיר הכתוב אחר הרבבה שם האלפים: