במדבר י, יד

וּנְטַל טֵקַס מַשְׁרִית בְּנֵי יְהוּדָה בְּקַדְמֵיתָא לְחֵילֵיהוֹן וְעַל חֵילֵהּ נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב

וּנְטָלוּ טֵיקַס מַשִׁרְיַית בְּנֵי יְהוּדָה לְחֵילֵיהוֹן וְרַבָּא דְהַוָה מְמַנֵי עַל חֵילְוַות שִׁבְטָא דִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב

וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יַזְכִּיר בְּכָאן שֵׁם נְשִׂיאֵי הַדְּגָלִים, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר זֶה. וְאִם תֹּאמַר לִרְמֹז כִּי הָיוּ חַיִּים, כְּבָר נִרְמַז זֶה בְּפָרָשַׁת הַדְּגָלִים (במדבר ב׳:ד׳), כִּי מִיּוֹם הַמִּנְיָן וְעַד עֵת הַמַּסָּע לֹא מֵת אֶחָד מִכָּל הַפְּקוּדִים. אוּלַי בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁגַּם בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ יֵלֵךְ הַנָּשִׂיא בְּרֹאשׁ צְבָאוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ מִצְוָתוֹ וְיִשְׁכֹּן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד, וְלֹא יֵלְכוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה, וְלֹא שֶׁיְּמַנּוּ לָהֶם אַחֵר לָזֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה:

ויסע דגל מחנה בני יהודה בכולם כתיב ונסע וביהודה כתיב ויסע חסר מ' שכל מ' שנה שהיו במדבר היו עצמותיו בארון כאילו לא נסע:

ויסע דגל וגו׳. זהו מסע שניה שבכל נסיעה היינו שהזיזו עצמם כל בני השבט איש לדגלו ולצבאו. וזה היה על פי החצוצרות:

ויסע ועל צבאו ר"ל שהגם שהלכו לכנס לארץ לא תחשוב שהלכו ע"ד ללחום מלחמות שאז היה צריך שתחת הנשיא יהיה משוח מלחמה שילך בראש הצבא, לא היה כן רק על צבאו היה נחשון שהוא הנשיא בעצמו כי אם היו נכנסים אז בארץ לא היו צריכים למלחמה: