דלג לתוכן הראשי
כוונות

תהילים פרק ק׳

(א)מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל־הָאָרֶץ:

(ב)עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:

(ג)דְּעוּ כִּי־יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא־עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:

(ד)בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ־לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ:

(ה)כִּי־טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד־דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:

תהילים פרק ק׳ עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק ומלבי"ם.

  1. (א)מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל־הָאָרֶץ:

    מצודת דוד:לתודה. זה המזמור יאמר המביא תודה על הנס הנעשה לו: הריעו וגו׳. על כי תראו מפלאות ה׳ בהנס הנעשה לי:

    עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    מִזְמוֹר לְתוֹדָה. לְהוֹדָיָה, לְאָמְרוֹ עַל זִבְחֵי תּוֹדָה:

    אבן עזרא

    מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ כמו: ארץ כי תחטא לי, כי הארץ שם מין כולל כל יושביה.

    רד"ק

    לתודה. פירושו שתודו לו החסד שעשה עמכם ואתם תאמרו הריעו לה' כל הארץ שכל הארץ ישמחו לשמחתכם:

    מלבי"ם

    מזמור לתודה, על הודאה של נס, הריעו לה', שבעת ינהג עפ"י הטבע דומה כמלך הסגור בהיכלו ומנהיג ע"י שריו ויועציו, אבל בעת הנס ידמה כמלך היוצא מהיכלו ומתהלך בין העם להשגיח בעצמו על עניניהם, ואז יריעו כולם תרועה גדולה להמליכו, כמ"ש כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים:

  2. (ב)עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:

    עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? דְּעוּ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים כְּשֶׁמְּשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלַּתְכֶם, אֲבָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת גִּלוּלִים אֵין לָהֶם לַעֲבֹד בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִין שָׂכָר:

    אבן עזרא

    עבדו מנהג כל עובד להיותו נעצב, על כן: בשמחה ולא תראו בסתר, רק ברננה.

    רד"ק

    עבדו. שלא תהיה עבודתו למשא אלא בשמחה וטוב לבב:

    מלבי"ם

    עבדו, יש הבדל בין עבודת ה' ובין העבודה לב"ו, כי העובד לב"ו לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר, ואף שיקבל שכר אין השכר רצוף בהעבודה עצמה רק בא אחריה, ובזה יעבוד בעצב ככל העוסק באמצעיים טרם ישיג את התכלית, לא כן עבודת ה' שהיא עצמה השכר והתכלית עבודה זו תהיה בשמחה, בואו לפניו ברננה, הבא לפני בשר ודם לבקש דבר יבא בבכי ובזעקה רק יציאתו תהיה ברננה, אם מלא שאלתו, אבל הבא לפני ה' יבא ברננה כי בודאי ימלא שאלתו:

  3. (ג)דְּעוּ כִּי־יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא־עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:

    מצודת דוד:הוא אלהים. ר״ל הוא בעל היכולת: הוא עשנו. הוא גדלנו ורוממנו וכן ישמח ישראל בעושיו (לקמן קמט): ולו אנחנו. מיוחדים אנחנו לו להיות נקראים עמו וצאן מרעיתו:

    עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא. כְּשֶׁלֹּא הָיִינוּ בָּעוֹלָם:

    אבן עזרא

    דעו הוא אלהים לבדו ושלו אנחנו עמו והמלה כמו כל קרי וכתיב, על כן: אמר הגאון: כי ולו אנחנו הפך ואני עשיתני ומלת עמו שבה אל דעו.

    רד"ק

    דעו. עתה יש לכם לדעת כי ה' הוא האלהים והוא יכול על העולם והוציא אתכם מהגלות בכבוד:

    הוא עשנו ולא אנחנו. הוא גדלנו ורוממנו כמו אשר עשה את משה ואת אהרן:

    ולו אנחנו. שאנחנו נקראים בשמו:

    עמו וצאן מרעיתו. כתוב ולא באל"ף ופירושו שלא נוכל לומר כחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה:

    מלבי"ם

    דעו כי ה' הוא אלהים, ר"ל הוא מקור כל הכחות כולם המתפשטים במציאות והוא המנהיג את כולם, הוא עשנו, ר"ל ויחוסנו אליו הוא בד' דברים, א. מצד שעשה אותנו מאין ליש, ב. שאינו דומה כעושה אחר שאח"כ אין לו קנין במעשהו, ולו אנחנו ביחוס הקנין, כמ"ש הלא הוא אביך קנך, ג. מצד ההנהגה שאנחנו עמו, ד. מצד שהוא מחיה אותנו ואנחנו צאן מרעיתו כצאן שהרועה יכלכל אותם:

  4. (ד)בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ־לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ:

    מצודת דוד:בואו. בעת יהיה נעשה לכם נס בואו שעריו בקרבן תודה והללו אותו:

    עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    בְּתוֹדָה. בְּהוֹדָיָה:

    אבן עזרא

    בואו בבואם בשערים תודה, ובחצר תהלה.

    רד"ק

    בתודה. שתודו לו חסדיו:

    מלבי"ם

    בואו, כשבאים אל בשר ודם באים בשערים בתהלות ושבחים להללו, ואח"כ כשממלא המבוקש יוצאים בתודה, ונצל ה' תבואו בשעריו בתודה, כי כב הקדים לכם טובותיו, ובתוך החצר, תשיגו גבורותיו ומהלליו ותבואו בתהלה הודו וגם א"א להלל ה' מצד עצמו רק מצד טובותיו שנשיג, שע"י התודה על טובותיו נבא בתהלה, ועז"א ע"י שתודו לו על טובותיו עי"כ ברכו שמו שעי"ז נכיר שבחיו:

  5. (ה)כִּי־טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד־דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:

    מצודת דוד:לעולם חסדו. חסד ה׳ הוא דבר המתקיים עד עולם ולא כן חסד ב״ו: אמונתו. האמנת הבטחתו קיימת עד כלות כל הדורות:

    עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    וְעַד דֹּר וָדֹר. קַיֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ. כָּל לְשׁוֹן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֲמָנַת הַבְטָחָה, שֶׁמַּאֲמִין וּמַבְטִיחַ הַבְטָחָתוֹ:

    אבן עזרא

    כי זאת היא התודה והתהלה והברכה שיודו, כי טוב ה' לעולם חסדו.

    רד"ק

    לעולם חסדו. כל ימי העולם יהיה חסדו עמנו: וכן אמונתו. היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת עד דור ודור כלומר לכל הדורות לעולם:

    מלבי"ם

    כי טוב ה' בשני מיני ההנהגות שמנהיג, ע"י חסדו שהיא ההנהגה הנסיית, ועל ידי אמונתו שהיא ההנהגה הקבועה, וכבר בארתי זה בארך בסי' פ"ט:

שאלות נפוצות על תהילים פרק ק׳

מה כתוב בתהילים פרק ק׳?

תהילים פרק ק׳ (100) מתחיל בפסוק: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיהוָה כָּל־הָאָרֶץ:". בפרק 5 פסוקים, והוא מובא כאן במלואו בניקוד, ואחריו פירוש מצודת דוד ופירושים נוספים פסוק אחר פסוק.

כמה פסוקים יש בתהילים פרק ק׳?

בתהילים פרק ק׳ יש 5 פסוקים.

באיזה יום אומרים את תהילים פרק ק׳ בתהילים היומי?

בחלוקת ספר תהילים לימי החודש פרק ק׳ נקרא ביום כ׳ לחודש, ובחלוקה לימי השבוע – ביום חמישי.

מתי נוהגים לומר את תהילים פרק ק׳?

לפי המנהגים שמובאים באתר, נוהגים לומר את פרק ק׳ להודיה. מזמור ק׳ נאמר בתפילת שחרית כזכר לקרבן תודה. אין רשימה אחת מחייבת, וכל מזמור שנאמר בכוונה הוא תפילה.

עוד: תהילים יומי · תהילים לפי בקשה · תהילים לרפואה לפי השם · לעילוי נשמת

נוסח הפסוקים: Open Scriptures Hebrew Bible (כתב יד לנינגרד), לפי Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). בלי טעמי המקרא, עם ניקוד.

מקורות הנוסח של הפירושים

  • מצודת דוד: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Metzudat David on Psalms – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Psalms – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Psalms – Ibn Ezra on Psalms -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רד"ק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Radak on Psalms – The Psalms with Qimchi’s Longer Commentary, Leipzig, 1883 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Radak on Psalms – דרך מסילה, פיורדא תר"ד (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Psalms – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)