שמואל א פרק ה׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ורלב"ג.

1. (א)וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה

   עוד פירושים על פסוק א: רלב"ג

   רלב"ג

   והנה הביאו הפלשתים ארון האלהים בבית ע"א שלהם שהיה בהם צלם על צורת בן אדם שהיו קורין אותו דגון:

2. (ב)וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   דגון. שם עבודה זרה:

   ויציגו. העמידו:

   רש"י

   אצל דגון. דמות עשוי כדמות דג:

3. (ג)וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ

   מצודת דוד:לפניו ארצה. על פניו, נפל לארץ לפני הארון: וישיבו. כי חשבו שבמקרה נפל:

   עוד פירושים על פסוק ג: רלב"ג

   רלב"ג

   והנה על צד המופת עשה הש"י לכבודו שהפיל דגון ארצה לפני ארון ה' להעיר כי אין עוד מלבדו ואולי חשבו הפלשתים שכבר היה זה על דרך המקרה לא מאת הש"י ולזה לקחו את דגון והשיבו אותו למקומו ולא השתדלו להסיר משם ארון האלהים, וביום השני מצאו דגון נופל לפני ארון ה' וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות על המפתן רק הנשאר מדגון היה נשאר אצל ארון ה' נופל ארצה ולזה היו כומרי דגון נשמרי' מלדרוך על מפתן דגון כי חשבו שיהיה המקום קדוש מצד מה שמצאו שם ראש דגון ושתי כפות ידיו, ולא הספיק לש"י השפטים שעשה באלהיהם אבל הכה האשדודים ושמם שוממים ותמהים על המכות שבאו להם בדרך שלא היו יכולים לאמר שיהיה חדוש זה המקרה להם אם לא מפני מה שהסבו אליהם ארון האלהים:

4. (ד)וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל־הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו

   מצודת דוד:כרותות אל המפתן. היו כרותות ומונחות על המפתן: רק דגון. גוף העבודה זרה העשוי בדמות דג:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   כרותות. חתוכות:

   המפתן. האסקופה, וכן (יחזקאל מז א): מתחת מפתן הבית:

   רש"י

   המפתן. אסקופה:

5. (ה)עַל־כֵּן לֹא־יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל־הַבָּאִים בֵּית־דָּגוֹן עַל־מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה

   מצודת דוד:על כן. על שמצאו על המפתן ראשו וכפות ידיו, החזיקו המפתן למקום קדוש, ולא דרכו עליו: וכל הבאים. מיתר העם: מפתן דגון. מפתן בית דגון:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון

   מצודת ציון

   ידרכו. ענין צעדה, והוא מלשון דרך:

   כהני. כומרים, יודעי חוק עבודת כוכבים:

6. (ו)וַתִּכְבַּד יַד־יְהוָה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם בַּטְּחֹרִים אֶת־אַשְׁדּוֹד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ

   מצודת דוד:וישמם. במה שהכה אותם בעפולים, והיו בצורת טחורים:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

   מצודת ציון

   וישמם. מלשון שממה:

   בעפולים. כך שם המכה, ולפי שהם בחלחולת במקום מכוסה, נקראו עפולים, מלשון אופל, וכן (מלכים ב ה כד): ויבוא אל העופל, והוא כמו אל האופל באל״ף. והקרי בטחורים, והוא שם שרץ מה, והיו דומים להם:

   רש"י

   וישמם. לשון שממה:

   בטחורים. חלחולת, כרכשא, מכת הנקב, עכברים נכנסין בנקביהם ושומטין בני מעיהם, ויוצאין:

   רלב"ג

   וזאת המכה היתה שהוכו בטחורים והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב כל שכן אלו שבאו להם מאת הש"י להכאיבם מאד ולזה הוכרחו להוציא ארון האלהים מאשדוד ושלחוהו בגת וידמה שאלה המופתים עשה הש"י באמצעות שמואל שהיה נביא או נעשה זה בזולת נביא להשגחתו על ישראל שלא יאבד ארון האלהים מהם:

7. (ז)וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי־אַשְׁדּוֹד כִּי־כֵן וְאָמְרוּ לֹא־יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי־קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ

   מצודת דוד:כי כן. אשר הארון עשה בהם שפטים ובאלהיהם:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון

   מצודת ציון

   קשתה. מלשון קשה:

8. (ח)וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון

   מצודת ציון

   יסוב. רצה לומר יובא:

9. (ט)וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ וַתְּהִי יַד־יְהוָה בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים

   מצודת דוד:יד ה׳ בעיר. מכת יד ה׳ בעיר גת: וישתרו. העפולים, היו בהם נסתרים הרבה מבפנים, היותר מכאיבים:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

   מצודת ציון

   וישתרו. כמו יסתרו בסמ״ך:

   רש"י

   וישתרו. כמו ויסתרו, שהרי הוא במסורת כתובים שי"ן, ומפורשים בלשון סמ"ך, מכת בית הסתרים:

   רלב"ג

   והנה אחר הסבו אותו בגת היתה מכת הש"י בעיר מהומה גדולה לא נשאר שם אחד שלא הוכה במכת הטחורים והיו הטחורים נסתרים ולזה הם יותר קשים ויותר קשי הרפואה, וכראותם זה שלחו ארון האלהים לעקרון ותכף שבא שם הביא הש"י מהומת מות בכל העיר והנשארים בהם שלא מתו הוכו בטחורים הנה כל זה קרה לפלשתים מפני ארון האלהים תוך שבעה חדשים:

10. (י)וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת־עַמִּי

    מצודת דוד:ואת עמי. כי שרי העם היו הזועקים:

11. (יא)וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם

    מצודת דוד:מהומת מות. מלבד מכת העפולים, היתה בהם מגפת ה׳:

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, רלב"ג

    רש"י

    מהומת מות. כל מהומות על ידי רעם, וזה אביהן, (לקמן ז י): וירעם ה' בקול גדול (ביום ההוא) על פלשתים ויהומם, כך מפורש באגדת 'שלשים ושתים מדות' דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:

    רלב"ג

    אז קראו פלשתים לכומריהם ולקוסמיהם לקחת עצה מהם מה יעשה לארון ה' אם ישיבוהו לישראל אם לא ואם היתה עצתם שישלחוהו לישראל במה ישלחוהו שם כדי שתסור אף הש"י מהם:

12. (יב)וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם

    מצודת דוד:אשר לא מתו. בהמגפה: השמים. הוא מדרך גוזמא, ורצה לומר גדלה מאוד עד למעלה:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון

    מצודת ציון

    שועת. צעקת: