דברי הימים ב פרק ל״ב

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל־הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו

   מצודת דוד:אחרי וכו׳. ר״ל אחר הדברים הטובים האלה שעשה יחזקיה באמת לשם ה׳ מ״מ בא עליו סנחריב וזהו לפי שבני יהודה הרעו מעשיהם: ויאמר לבקעם. חשב לבקעם וכן בקעם ודוגמתו להרגו בערמה (שמות כ״א:י״ד) ור״ל חשב להרגו וכן הרגו:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

   מצודת ציון

   ויחן. מל׳ חניה והשכנה:

   לבקעם. ר״ל לשבור ולפתוח החומות:

   רש"י

   אחרי הדברים והאמת האלה וגו'. ויאמר לבקעם כמו לבקעם כמו (עמוס ב') על מכרם בכסף כמו מכרם וסמוך ליה (שם) על בקעם הרות הגלעד ופתרונו ודוגמא (ישעיה ז') ונבקיענה, ויבקע עצי העולה (בראשי' כה):

   מלבי"ם

   אחרי הדברים, בא להוציא בל נאמר שבא סנחריב עליו ע"י איזה חטא שרצה ה' להענישו, כי בהפך שבא אחרי הדברים והאמת האלה, שהיה כל עבודתו באמת ובלב [שלם] בלא זיוף, ולא נטה מדרכו הטוב, שגם זה נכלל בשם אמת שמורה על קיום הדבר, רק זה היה בהשגחה שיעשה נס על ידו ושיפול סנחריב על הרי ציון, כמ"ש בישעיה סימן ט' ובכ"מ. וחז"ל אמרו שבקש לעשות לחזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, לפ"ז ביאת סנחריב היה להגדיל שם ישראל ושם מלכם, והיה מסובב מן הדברים והאמת האלה

   בא סנחריב. במלכים ב' י"ח נזכר שעלה על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ושלח לו חזקיה שלש מאות ככר כסף וכו', ואח"כ שלח מלך אשור את רבשקה, ופירש עזרא מה שהיה הסבה ששלח לו שלש מאות ככר, ואחר שקבלם ממנו למה שלח עליו שנית את רבשקה, ופי' שמה שהכניע חזקיה א"ע לפניו היה מפני שראה שכבר בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים והוא לא הכין א"ע למלחמה נוראה כזו, ורצה להרויח זמן להכין עצה וגבורה למלחמה, ולכן כפר פניו במנחה למען יעלה מעליו. עוד ספר פה שאחר שחדל סנחריב להלחם עליו הכין א"ע למלחמה ככל הנזכר פה, וזאת נודע למלך אשור כי מכין א"ע למרוד בו ולכן שב עליו שנית. וכבר בארתי הדבר היטב בפי' ישעיה סימן ל"ו:

2. (ב)וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי־בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל־יְרוּשָׁלִָם

   מצודת דוד:ופניו. שם פניו לפנות להלחם בירושלים:

3. (ג)וַיִּוָּעַץ עִם־שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת־מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ

   מצודת דוד:לסתום וכו׳. שלא ימצא מים לשתות וילך לו: ויעזרהו. לסתמם:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, מלבי"ם

   מצודת ציון

   העינות. המעינות כמו עין הקורא (שופטים טו):

   מלבי"ם

   ויועץ. אחר שנתן שוחד למלך אשור למען ירף ממנו, התיעץ עם שריו לפרוק עולו מעליו שלא יצטרך להיות לו למס, והיה העצה לסתום מי המעינות שהם חוץ לחומה לבל ימצא האויב הצר על העיר מים לשתות:

4. (ד)וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת־כָּל־הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת־הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ־הָאָרֶץ לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים

   מצודת דוד:בתוך הארץ. מחוץ לירושלים:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   השוטף. כן יקרא מרוצת המים בחזקה:

   מלבי"ם

   ואת הנחל. הוא גיחון, כמבואר בפסוק ל' וכמ"ש חז"ל:

   רלב"ג

   ואת הנחל השוטף בתוך הארץ. הוא גיחון כמו שזכר אחר זה:

5. (ה)וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת־כָּל־הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל־הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת־הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים

   מצודת דוד:ויעל וכו׳. ר״ל הגביה את החומה למעלה מן המגדלות: ולחוצה. מן החומה ההיא בנה עוד חומה אחרת וחיזק פרצות המלוא שהיתה בעיר דוד:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   המלוא. מקום מוכן לאסיפת העם כמו קראו אחריך מלא (ירמיה יב):

   שלח. קבוצת חרב כמו ואיש שלחו בידו (לעיל כג):

   רש"י

   ויחזק את המלוא. דוגמא (שמואל ב' ה') ויבן את המלוא:

   ויעש שלח לרוב. כלי זיין דוגמת ואיש שלחו בידו (ד"ה ב' כ"ג פ"י כצ"ל יוש"ה) איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז):

   מלבי"ם

   החומה הפרוצה. הוא בצפון ירושלים ששם פרץ יואש משער אפרים עד שער הפינה, ושם בנה חומה כפולה ובתוכם מגדלות, וז"ש ויעל על המגדלות ולחוצה העלה החומה אחרת, והוא הנקרא בנחמיה ג' החומה הרחבה, וכן חזק את המלוא שכבר בארנו ענינה למעלה דה"א י"א ח', וגם הכין שלח ומגנים, והתבאר אצלי ששלח מובדל מן חרב שהוא החרב החדה בראשה הדוקרת ועשויה בתבנית חרב ורומח יחד:

   רלב"ג

   ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת. ר"ל שכבר העלה החומה והגביה אותה על המגדלות הבנוים אצלה ובנה לחוצה ממנה החומה האחרת להוסיף חזוק לירושלם:

   ויחזק את המלוא עיר דוד. ידוע כי סביב עיר דוד היתה חומה וחוץ מן החומה היה רחוב שהיו מתקבצים בו ולזה נקרא מלוא וכבר בנה אותה שלמה והנה חזקו חזקיה להוסיף חוזק לעיר דוד:

6. (ו)וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל־הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל־רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל־לְבָבָם לֵאמֹר

7. (ז)חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּי־עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, מלבי"ם

   מצודת ציון

   תחתו. ענין פחד ושבר:

   ההמון. רבוי העם:

   רב. גדול וחזק:

   מלבי"ם

   חזקו ואמצו. התבאר גדרם יהושע א'

   עמנו. ר"ל הזרוע אשר עמנו רב מהזרוע אשר עמו, כי עמנו ה' אלהינו לעזרנו, שנלחם אנחנו. וגם להלחם מלחמותינו, עד שלא נצטרך ללחום כלל:

8. (ח)עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל־דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה

   מצודת דוד:זרוע בשר. עזרת זרוע בשר:

9. (ט)אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל־לָכִישׁ וְכָל־מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל־כָּל־יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לֵאמֹר

   מצודת דוד:והוא על לכיש. אז היה נלחם על לכיש ועמו כל אנשי ממשלתו: על יחזקיה. חוזר על ראשית המקרא לומר ששלח אל יחזקיה:

   עוד פירושים על פסוק ט: מלבי"ם

   מלבי"ם

   אחר זה. שנודע לסנחריב שעושה הכנות למרוד, שלח את רבשקה:

10. (י)כֹּה אָמַר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־מָה אַתֶּם בֹּטְחִים וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלִָם

    מצודת דוד:על מה וכו׳. כאומר אם היה לכם בטחון מה להנצל מידי היה מהראוי לשבת במצור ובמצוק זמן מה להשיג תכלית טוב אבל הואיל ובטחון אין ובע״כ תהיו נמסרים בידי מה לכם לשבת במצור צאו מיד אלי ועבדו אותי:

    עוד פירושים על פסוק י: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

    מצודת ציון

    במצור. מל׳ צר ומצוק:

    רש"י

    על מה אתם בוטחים. לפי שכתוב (במלכים ב' י"א) בה' אלהי ישראל בטח וגם כתיב שם וימרד במלך אשור לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי:

    ויושבים במצור בירושלים. כדכתיב (כאן) למות ברעב ובצמא:

    מלבי"ם

    כה אמר סנחריב. דברים אלה כתובים במלכים ובישעיה באורך, ולא העתיק עזרא כל הדברים כי ימצאם הקורא בספרים ההם. ושם נזכר ששלח אליו עוד הפעם עת יצא להלחם עם מלך כוש, ועזרא עשה קיצור מתוכן כל הדברים מה שגדף את ה' שלא יוכל להושיעו, שעי"ז נפל בחרב כמ"ש בפי' ישעיה, וכלל יתר הדברים במ"ש ועוד דברו עבדיו על ה' וכו':

11. (יא)הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ מַסִּית אֶתְכֶם לָתֵת אֶתְכֶם לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר

    מצודת דוד:הלא יחזקיהו. כאומר הסתת יחזקיה תועיל שתמותו ברעב ובצמא ולא לטובה היא כי אומר ה׳ יצילנו ואין זה בטחון:

12. (יב)הֲלֹא־הוּא יְחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת־בָּמֹתָיו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִירוּ

    מצודת דוד:הלא הוא. כי הלא הוא בעצמו הסיר הבמות הנעשים למקום ואמר לכם לפני מזבח אחד תשתחוו וכו׳ ומיעט א״כ בעבודת האלוה ואיך א״כ יעזרו:

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י

    רש"י

    הלא הוא יחזקיהו. הבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו ולא מוטב שיתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל (ל"ח) ויגדע את האשרה וגו' שהיו בנוים לשם אלהי ישראל:

13. (יג)הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֲיָכוֹל יָכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי

14. (יד)מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת־עַמּוֹ מִיָּדִי כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י

    רש"י

    החרימו אבותי. פול מלך אשור ותגלת פלאסר:

15. (טו)וְעַתָּה אַל־יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל־יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל־תַּאֲמִינוּ לוֹ כִּי־לֹא יוּכַל כָּל־אֱלוֹהַ כָּל־גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי אַף כִּי אֱלֹהֵיכֶם לֹא־יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי

    מצודת דוד:כזאת. בדבר הבטחון כזאת: אף כי. כ״ש אלהיכם לא יצילו אתכם הואיל והסיר יחזקיה את במותיו וכמ״ש למעלה וא״כ אין לכם בטחון מה:

    עוד פירושים על פסוק טו: מצודת ציון

    מצודת ציון

    ישיא. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳):

16. (טז)וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו עַל־יְהוָה הָאֱלֹהִים וְעַל יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ

    מצודת דוד:ועוד. שדברו דברי חרוף:

17. (יז)וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא־הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹא־יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי

    עוד פירושים על פסוק יז: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    וספרים כתב לחרף לה' אלהי. ובמלכי' (ב' י"ט) ובישעיה (ל"ז) כתיב ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה':

    מלבי"ם

    וספרים כתב. זה נזכר שם, ולא נזכר מה היה כתוב בספרים, ופירש עזרא שהיה כתוב בם גדופים על ה':

18. (יח)וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל־גָּדוֹל יְהוּדִית עַל־עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל־הַחוֹמָה לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת־הָעִיר

    מצודת דוד:יהודית. בלשון יהודית למען יבינו כולם: למען ילכדו. בחושבם שימס לבבם ולא יעצרו כח להלחם:

    עוד פירושים על פסוק יח: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

    מצודת ציון

    ולבהלם. מל׳ בהלה:

    רש"י

    בקול גדול יהודית וגו'. ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה:

    רלב"ג

    ליראה ולבהלם למען ילכדו את העיר. זה מבואר כי כשיפחדו שומרי החומות תרפינה ידיהם משמירתם ויקל אז לאויבים ללכוד העיר:

19. (יט)וַיְדַבְּרוּ אֶל־אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלִָם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם

    מצודת דוד:מעשה וגו׳. אשר המה מעשה ידי אדם:

    עוד פירושים על פסוק יט: רש"י

    רש"י

    וידברו אל אלהי ירושלים. מי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים:

    כעל אלהי עמי הארץ. שהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו' כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:

20. (כ)וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל־זֹאת וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם

    עוד פירושים על פסוק כ: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ויתפלל יחזקיהו. במלכים ובישעיה מפורשת התפילה:

    מלבי"ם

    ויתפלל. ונוסח תפלת חזקיהו כתובה בספרים הקודמים, ועזרא הודיע שגם ישעיה התפלל:

21. (כא)וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל־גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב

    מצודת דוד:ומיציאי מעיו. בניו המיתו אותו בבית אלהיו כמ״ש במ״ב:

    עוד פירושים על פסוק כא: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

    מצודת ציון

    ויכחד. ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט):

    רש"י

    ומיציאי מעיו. כדכתיב (שם) ובניו הכוהו בחרב:

    רלב"ג

    ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור. ר"ל שלא נשארו שם מהמחנה אשר לו אחד מהשרים והסגנים ולא מהגבורים והנה מה שנשאר היו החלשים שלא היתה להם לא גבורה ולא שררה והנשארים היו מעטי מספר כמו שזכר ישעיה:

22. (כב)וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת־יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וּמִיַּד־כֹּל וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב

    מצודת דוד:וינהלם מסביב. את כלם מסביב נהגם בנחת ובחמלה:

    עוד פירושים על פסוק כב: מצודת ציון, מלבי"ם

    מצודת ציון

    וינהלם. ענין הנהגה בנחת כמו על מי מנוחות ינהלני (תהילים כ״ג:ב׳):

    מלבי"ם

    וינהלם. מורה על הנהגה בנחת, את מי שאין לו כח בעצמו:

23. (כג)וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהוָה לִירוּשָׁלִַם וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל־הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי־כֵן

    מצודת דוד:מאחרי כן. אחר שנעשה לו הנס הזה היה מנושא ומכובד לעיני כל העמים:

    עוד פירושים על פסוק כג: מצודת ציון

    מצודת ציון

    ומגדנות. המלה ההיא יורה על דבר המעולה בין בפירות בין בבגדים בין באבני יקר:

24. (כד)בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד־לָמוּת וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וַיֹּאמֶר לוֹ וּמוֹפֵת נָתַן לוֹ

    מצודת דוד:בימים ההם. שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב: עד למות. עד שהיה קרוב למות: ויאמר לו. קצר וסמך על המבין שאמר לו שקבל תפלתו ויחיה וגם נתן לו מופת ע״ז כמ״ש במ״ב:

    עוד פירושים על פסוק כד: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ויתפלל אל ה'. כדמפורש במלכים:

    ויאמר לו. מה האות:

    ומופת נתן לו. וזה לך האות הכל מפורש שם:

    מלבי"ם

    ומופת נתן לו. שם קוראהו בשם אות, והתפלספו קצת לאמר שרק הצל נטה לא השמש כמ"ש הרלב"ג, וע"כ הודיע עזרא שהיה מופת, שגדר המופת הוא דבר זר היוצא מן הטבע, כי השמש בעצמו עמדה אז, וכמ"ש בפי' ישעיה:

    רלב"ג

    ויתפלל אל ה' ויאמר לו ומופת נתן לו. ר"ל שכבר התפלל חזקיה אל ה' כמו שנזכר בספר מלכים ואמר לו ישעיה שהי"ת יוסיף על ימיו חמש עשרה שנה וירפאהו עד שכבר עלה בית ה' ביום השלישי ונתן לו ישעיה מופת על זה כמו שנזכר בספר מלכים ולא השיב יחזקיהו להש"י כמו מה שגמל עליו מהטוב כי היה ראוי שיפרסם לכל גבורו' הש"י ונפלאותיו למען יתישרו לעבודתו ולא עשה זה כי הבאים אליו מבבל לדרוש המופת אשר היה בארץ לא נתן בו חזקיה הכבוד להש"י אך התכבד בפניהם להראות להם גדולתו וכל בית נכותו ועל זה היה עליו קצף ועל יהודה וירושלים ששלח לו ה' יתברך ביד ישעיה הנביא (מ"ב כ"א י"ז כ' וישעי' לט ו' ט') כי הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתו ואשר אצרו אבותיו אל בבל ומבניו אשר יוליד יקח מלך בבל ויהיו סריסים בהיכלו ולא יהיה כי אם בהשחתת יהודה וירושלים ובהגלות' אמר שהקצף היה על יהודה וירושלים וספר שכבר נכנע יחזקיה מגבה לבו ונכנעו יושבי ירושלים ולא בא עליהם הקצף בימי חזקיהו ולזה אמר חזקיה הלא אם שלום ואמת יהיה בימי:

25. (כה)וְלֹא־כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

    מצודת דוד:ולא כגמול. לא כמו שגמל עליו המקום ב״ה השיב לו: כי גבה לבו. במה שהראה לשלוחי מלך בבל את כל בית נכותו להתגאות בהם כמ״ש במ״ב:

    עוד פירושים על פסוק כה: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ולא כגמול עליו השיב. לא כמו שגמל הקב"ה על יחזקיהו שרפאוהו השיב לו יחזקיהו:

    כי גבה לבו. שהראה את כל בית נכותו וגו' עד ובכל ממשלתו:

    ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים. על זאת והכותב הספר הזה קצרו כאן לפי שכתוב במלכים ובישעיה:

    מלבי"ם

    ולא כגמול. כבר בארתי שם שתכלית המופת הזה היה להגדיל מעלת ישראל כדי שאויביהם ייראו מפניהם, וחזקיהו יחס מופת זה שהיה לכבודו, עיי"ש באורך. וגם י"ל שמ"ש כי גבה לבו הוא עמ"ש בסמוך שעשה לו אוצרות לזהב ולכסף, שזה אסור למלך כמ"ש (דברים יז, יז - כ) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד לבלתי רום לבבו מאחיו:

26. (כו)וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ הוּא וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְלֹא־בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף יְהוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ

    מצודת דוד:בגובה לבו. בעבור עון גובה לבו:

    עוד פירושים על פסוק כו: רש"י

    רש"י

    ויכנע יחזקיהו בגובה לבו. כדכתיב שם ויאמר חזקיה אל ישעיה טוב וגומר וכשנכנע לא בא עליהם הקצף בימיו:

27. (כז)וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָשָׂה־לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה

    עוד פירושים על פסוק כז: רש"י

    רש"י

    ולכל כלי חמדה. עשה מיני אוצרות:

28. (כח)וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר וְאֻרָוֺת לְכָל־בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת

    מצודת דוד:לכל בהמה ובהמה. לכל מין ומין בפ״ע: ועדרים לאורות. בכל אבוס העמיד עדרים:

    עוד פירושים על פסוק כח: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    ומסכנות. מקום אוצרות וכן ויבן ערי מסכנות (שמות א׳:י״א):

    וארות. הם מקומות אשר יאכילו שם הבהמות כי אבוס בעליו (ישעיה א) תרגומו אוריה דמרוהי:

    ועדרים. כן יקראו קבוצת המקנה:

    רש"י

    ומסכנות לתבואת. על אוצרות התבואה נופל לומר מסכנות בכל מקום כמו (שמות א) ערי מסכנות לפרעה וכן לעיל (ב ח) ויבן תדמר במדבר ואת כל ערי מסכנות אשר בנה בחמת ועל כרחך לצורך תבואה שבמדבר לא היה לו לאצור זהב וכסף:

    וארות לכל בהמה ובהמה. איצטבלאות גדולות:

    מלבי"ם

    ועדרים לאורות. כבר בארתי (חבקוק ג, יז) ששם אורות בא על שמניחים שם אויר רב, ושרשו ארה, ואם הבהמות עומדות באויר בלתי מכלאות תוך מחיצות, קורא המקום אורה, ר"ל מקום אויר, ור"ל שהיו לו עדרים עומדים באויר שלא במכלאות צאן:

    רלב"ג

    וארות לכל בהמה. הם בתי אבוס הבהמות אשטאבל"ש בלע"ז:

    ועדרים לאורות. הנה קצת האורות ישימו שם העדרים לשמרם בלילה והם כמו גדרות צאן קורט"ן בלע"ז והנה האורות שם לעדרים אינם מקורות אבל הם מעלות:

29. (כט)וְעָרִים עָשָׂה לוֹ וּמִקְנֵה־צֹאן וּבָקָר לָרֹב כִּי נָתַן־לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאֹד

30. (ל)וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת־מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה־מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל־מַעֲשֵׂהוּ

    מצודת דוד:את מוצא. את מקום מוצא עליון של גיחון: ויישרם. הוליכם בדרך ישר צד מטה אל רוח המערב לעיר דוד: בכל מעשהו. ר״ל ברוב כי הרוב הוא ככל:

    עוד פירושים על פסוק ל: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ויישרם למטה מערבה. הנהיגם דרך ישר למטה מערבה לעיר דוד:

    מלבי"ם

    והוא יחזקיה. ר"ל זה עשה הוא מדעת עצמו, כי חכמים לא הסכימו עמו בזה, כמ"ש חז"ל

    מערבה. כי ברכת השלח היה בצד מערב כמבואר בנחמיה ג'

    ויצלח. הגם שהיה זה שלא מדעת חכמים, הצליח במעשיו, כי רצה ה' לנסותו אם יסמוך על ה' לבדו ולא יעשה תחבולות אנושיות:

    רלב"ג

    סתם את מוצא מימי גיחון וגו'. ר"ל שהוא סתם את המוצא בדרך שיבש הנחל ההוא ועשה תחבולה שהביא אותם המים למטה דרך חריצין תחת הקרקע לפאת מערב לעיר דוד:

31. (לא)וְכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָּבֶל הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת כָּל־בִּלְבָבוֹ

    מצודת דוד:וכן וגו׳. חוזר למעלה כאומר הנה ברוב הדברים היה מוצלח וכן פעם נסהו ולא הצליח בו והוא בדבר מליצי שרי בבל: לדרוש המופת. לשאול אמיתת המופת הנעשה בארץ בעת חליו כמ״ש למעלה: עזבו האלהים. ר״ל לא הטה אז את לבבו לא לטובה ולא רעה: לנסותו. למען נסותו לדעת כל אשר בלבבו:

    עוד פירושים על פסוק לא: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    במליצי. השליח נקרא מליץ כי מביא דברי המשלח אל מי שנשלח אליו והוא מל׳ כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג):

    רש"י

    וכן במליצי. שלוחי דוגמא (ראשית מ"ב) כי המליץ בינותם על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב"ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו:

    לדרוש המופת אשר היה בארץ. לא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש:

    מלבי"ם

    וכן במליצי. גם זה היה נסיון שלא עמד בו, מה שהתפאר לפני שרי בבל, וכמ"ש זה באורך בפי' (ישעיה לט):

    רלב"ג

    וכן במליצי שרי בבל וגו'. זה הוא דבר המלאכים ששלח בראדך בלאדן בן בלאדן אל חזקיהו והנה הרצון באמרו במליצי שרי בבל במליצים שהיו שרי בבל והיו שלוחים לו מאת מלך בבל:

    לדרוש המופת אשר היה בארץ. ר"ל המופת שהיה בענין חיל מלך אשרו שהשכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים (מלכים ב' י"ט ל"ה):

    עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו. ר"ל שבזה הענין עזבו ה' יתברך לעשות כפי מחשבתו ולא הישירו על יד נביאו מה יאמר למלאכי מלך בבל כדי לנסותו לדעת כל אשר בלבבו וידמה מזה כי בשאר עניניו שעשה מהם לפי מה שאפשר מהטוב עזרהו ה' ית' והישירהו אליהם אך בזה המקום לא רצה להישירו בצד אחר לנסותו ולפי שאמר וכן במליצי שרי בבל למדנו שכמו שעשה דבר בלתי ראוי בזה הדבר כן עשה דבר כלתי ראוי במה שעשה מסתימת מי גיחון והסבה בזה אצלי מפני שהוא הזיק בזה לעצמו כשהסיר תועלת זה הנהר מירושלים והיה לו לבטוח בה' ית' שיעזרהו ויצילהו מסנחריב מזולת שיסתם מי גיחון:

32. (לב)וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו הִנָּם כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל־סֵפֶר מַלְכֵי־יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל

    מצודת דוד:בחזון ישעיהו. ר״ל בדברי נבואות ישעיה: על ספר. כמו ועל ספר:

33. (לג)וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי־דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו

    מצודת דוד:במעלה. במקום המעולה שבהם וארז״ל עם דוד ושלמה:

    עוד פירושים על פסוק לג: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    במעלה. במקום מעולה ומכובד:

    רש"י

    במעלה. במיטב כמפורש בסוף פרק קמא דבבא קמא: