דברי הימים ב פרק כ״ב

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל־הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה

   מצודת דוד:הבא בערבים. הבא מערבים אל מחנה פלשתים להלחם ביהורם כמה שכתוב למעלה:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון

   מצודת ציון

   בערבים. הבי״ת הוא במקום מ״ם כמו והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח׳:ל״ב) ומשפטו מבשר ומלחם:

2. (ב)בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת־עָמְרִי

   מצודת דוד:בן ארבעים ושתים שנה. שנויה בסדר עולם שהמנין הזה הוא לצמיתת מלכות עמרי על כל ישראל אשר היתה ע״י שנשא יהושפט את בתו לאשה כמ״ש שם ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל ובעבור היות אחזיה מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיתת מלכות עמרי: בת עמרי. ולמעלה נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב ויהושפט אבי אביו נשא בת עמרי ויתכן שעמרי גדלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם הבנים:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   בן ארבעים ושתים. ובמלכים (ב' כ"ח) הוא אומר בן עשרים ושתים הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב' שנים אלא ב' שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוס' אחזיה וגו' וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו כך שנויה בסדר עול' ובתוספתא דסוטה אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי (מלכים ולעיל ב' יח) ויתחתן לאחאב ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת ל"א לאסא נשאה שנא' (במלכי' א' ט"ז) ובשנת ל"א לאסא מלך עמרי וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו שנתעלה עמרי והרגו תבני צא וחשוב משנת ל"ג לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא מ"ב שנה ועוד כתוב אחד אומר (במלכים ב' ח') בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו בן יהור' וכתוב א' אומר (שם ב' ט') ובשנת י"ח ליורם מלך אחזיהו על כרחינו יהורם אביו לא מת אלא בשנת י"ב ליורם בן אחאב שהרי כתיב (שם ב' ח') בשנת ה' ליורם בן אחאב מלך יהורם בן יהושפט וח' שנים מלך ומה שאמר שוב בשנת י"א ליורם לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת לפי שהיה אביו נגוע בתחלויי' קשים כמ"ש (לעיל ב' כא) ואחרי כל זאת נגפו ה' וגו' וימליכו יושבי ירושלי' את אחזיהו בנו הקטן שנה אחת בחיי אביו וזהו דכתיב בשנת י"א ליורם ומה שאמר בשנת י"ב ליורם לאחר שמת אביו אז היה י"ב ליורם:

   מלבי"ם

   בן ארבעים ושתים. זה דבר שא"א כלל, דהא כל ימי יהורם אביו לא היה רק ארבעים שנה ואיך היה בנו במותו בן ארבעים ושתים? ובמלכים כתוב בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, וחז"ל בס"ע ובתוספתא אמרו שר"ל ארבעים ושתים ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי. וזה דרש, והקרוב אצלי, במה שיש עוד סתירה, שבמלכים (ב' ח, כה) בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם (ט, כט) ובשנת אחת עשרה שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי שם כי תכף כשחלה יורם המחלה החזקה המלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת י"א ליורם בן אחאב, ושנה שאח"ז שמת יורם אביו, המלך שנית להנהיג מלכות בפ"ע, וזה היה בשנת י"ב ליורם בן אחאב. ולפ"ז נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א' ופסוק ב' מדובקים, וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן ארבעים, שאחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים, שהוא מה שמלך בחיי אביו בעת תכפו החולי שאז היה יורם בן ארבעים וימלך אחזיה תחתיו, ועפ"ז יאמר ושתים שנה אחזיהו במלכו (מלך בירושלים), ושנה אחת מלך בירושלים, שבצד אחד בעת מלכו שהיה בחיי אביו מלך שתי שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא מה שמלך שנית אחרי מות אביו, ויותר יתכן זה במ"ש למעלה (א' ח, לב), להראות שדרך סופרנו שהמלה האחרונה מן פסוק האחרון תמשך על פסוק הראשון, כמ"ש ואחיו וזכר ומקלות הוליד, ששעורו וזכר ומקלות, ומקלות הוליד, עיי"ש בארך בכמה ראיות, ושכ"כ הרשב"ם על ואחות לוטן תמנע. וכן כאן שיעורו וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה, יהורם מלך יהודה בן ארבעים, ר"ל שאז היה אביו בן ארבעים, ומ"ש מלך בירושלים נמשך גם למעלה ושתים שנה במלכו מלך בירושלים, ר"ל מצד התחלת מלכותו בחיי אביו, ושנה אחת מלך מצד מלכותו בעצמו:

3. (ג)גַּם־הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ

   עוד פירושים על פסוק ג: מלבי"ם, רלב"ג

   מלבי"ם

   גם הוא הלך. ר"ל שהוא בהנהגת עצמו הלך בדרכי בית אחאב, וזה היה בעצת אמו, וגם אחר שמלך עשה הרע בעיני ה' בהנהגת הכלל וזה היה בעצת יועציו שהיו מבית אחאב, והם יעצוהו למשחית:

   רלב"ג

   כי אמו היתה יועצתו להרשיע. באר בזה כי סבת עשותו הרע בעיני ה' היה רשע אמו ורשע בית אחאב אשר היו יועצים לו אחר מות אביו:

4. (ד)וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ

   מצודת דוד:למשחית לו. וכאומר עצתם לא היו לטובתו כ״א להשחיתו:

5. (ה)גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת־יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל־חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת־יוֹרָם

   מצודת דוד:גם בעצתם הלך. הם היו מייעצים אותו וגם הוא הלך בעצתם ושמע להם:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

   מצודת ציון

   הרמים. כמו הארמים באלף:

   רש"י

   ויכו הרמים. כמו הארמים הרבה מקומות חסר אל"ף כגון לעמשא תומרו ופעמים האל"ף נוספת בתיבה כגון (תהילים פ״ט:א׳) איתן האזרחי כמו הזרחי ואל"ף של ואחותי באזניכם (איוב יג):

   מלבי"ם

   גם. מה שהלך למלחמה על חזאל היה ג"כ בעצתם, כי היה לו ללמוד מזקנו שנתחרט על מה שהלך עם אחאב למלחמה על ארם, וגם אחרי שהכו הארמים את יורם והי"ל למהר לשוב לביתו, לא חש ע"ז וירד לראותו ולבקרו ביזרעאל. ומ"ש כי המכים, במ"ב (ח, כח) מן המכים, ופירש עזרא שר"ל שלכן לא נשאר ברמה להתרפא שם כי הארמים המכים נשארו ברמה, שהגם ששרי המלך היו ברמה כמש"ש ט' א', גם ארם היה קרוב לשם, כמו שנראה שם פי"ד:

6. (ו)וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת־יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי־חֹלֶה הוּא

   מצודת דוד:כי המכים. הוא מקרא קצר וכאלו אמר כי כאבו לו המכים וכו׳ ולזה הי׳ צריך לרפואה: ועזריהו. הוא אחזיה ולמעלה קראו יהואחז ובשלש השמות הי׳ נקרא: ירד לראות. ר״ל לבקרו בחליו:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י

   רש"י

   כי המכים אשר הכוהו. פתרון מן המכים וכן (במלכי' ב' ח'):

   ועזריהו בן יהורם. זה אחזיהו וכן הוא אומר (שם) ואחזיהו מלך יהודה ירד לראות את יורם:

7. (ז)וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְהוֹרָם אֶל־יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ יְהוָה לְהַכְרִית אֶת־בֵּית אַחְאָב

   מצודת דוד:ומאלהים היתה. מה׳ באה רמיסת אחזיה ולזה נחן בלבו לבוא אל יורם ומזה באה לו המיתה:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   תבוסת. מל׳ בסיסה ורמיסה כמו כפגר מובס (ישעיה יד):

   רש"י

   תבוסת. פתרון עירבוב כמו (יחזקאל טז) מתבוססת בדמיך:

   מלבי"ם

   ומהאלהים. שזה היה בהשגחה שיאבד עם בית אחאב כי אמו היתה מביתו:

   רלב"ג

   ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו. ר"ל רמיסת אחזיהו והשחתתו או ירצה בזה לכלוכו והתגאלו בדמו:

8. (ח)וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם

   מצודת דוד:כהשפט. כאשר עשה משפט מות לבית אחאב: משרתים לאחזיהו. אשר היו משרתים לאחזיה:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ובני אחי אחזיהו. ומה שלא נאמר ואחי אחזיהו לפי שנהרגו בימי יהורם אביהם כדכתיב לעיל (ב' כ"א) ויעלו ביהודה ויבקעוה ולא נשאר בן כי אם אחזיהו קטן בניו:

   מלבי"ם

   וימצא. הוא פי' למש"ש שמצא בדרך את אחי אחזיהו, דהיינו בני אחיו, כי אחיו נהרגו כולם כנ"ל פסוק א':

9. (ט)וַיְבַקֵּשׁ אֶת־אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן וַיְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְמִתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ כִּי אָמְרוּ בֶּן־יְהוֹשָׁפָט הוּא אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־יְהוָה בְּכָל־לְבָבוֹ וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה

   מצודת דוד:והוא מתחבא. בעת שבקשוהו היה מתחבא בשומרון ומצאו שם: ויקברהו. צוה להוליכו לירושלים לקברו בקבר הראוי לו כמ״ש במ״ב כי אמרו וכו׳ ובעבור כבוד אביו ראוי לקבר בדרך כבוד: בן יהושפט. בן יהורם בנו היה אבל בן הבן יחשב לבן: ואין וכו׳. לא נשאר מי מבית אחזיה לעכב הכח אצלו להתחזק במלוכה כי כל זרע הממלכה היו קטנים:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   מתחבא. מסתתר:

   מלבי"ם

   וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון. זה פי' למש"ש שרדף אחריו יהוא, שאז נס לשומרון והתחבא שם, ואחר שהלך יהוא לשומרון והרג בני אחי אחזיה בדרך, נס משומרון, והכוהו במרכבתו במעלה גור אשר את יבלעם שהיה סמוך למגידו, ונס משם למגדו, ויבלעם ומגדו סמוכים זל"ז בחלק מנשה, ושם לכדוהו ויהוא המית אותו ונתן רשות לקברו, ובזה אין סתירה בין הכתובים

   ואין לבית אחזיה לעצור כח לממלכה. ר"ל שלא נשאר לו יורש עצר שיהיה לו כח לעצור בעם ולמלוך, כי בני אחי אחזיה שהם בני יורם ועתליה הומתו ע"י יהוא, ובפרט למ"ש במלכים שבני יהודה לא הסכימו על מלכות אחזיה ולא המלך רק מיושבי ירושלים לבד, ולכן לא בא חילו לעזרו מיד יהוא, וע"כ קמה עתליה לתפוש המלכות לעצמה:

   רלב"ג

   ואין לבית אחזיהו לעצור כח למלכה. רוצה בזה כי היה ירא יהוא ממנו פן יקח ממנו נקמת יהורם ונקמת בית אחאב כי הוא היה בן יהושפט אשר דרש ה' בכל לבבו והצליח במלחמותיו ולזה הרגו והרג בני אחיו וחשב שאין לירא לו עוד מבית אחזיהו כי אין לבית אחזיהו מי שיוכל לעצור כח לעצמו למלוך ובזה סרה פחדתו מעל יהוא או ירצה בזה ואין לבית אחזיהו מי שנשאר לו כח להלחם עם ממלכה:

10. (י)וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה

    מצודת דוד:ותדבר. הביאה עליהם הדבר כי האכילה אותם דבר ארסי וכדומה: לבית יהודה. של בית יהודה:

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ותקם ותדבר. לשון דבר ובמלכים (ב' י"א) כתיב ותאבד ועל הדור הזה אמר דוד (תהלים יב) למנצח על השמינית שראה ברוח הקודש שבדור שמיני יהרג כל זרעו על ידי עתליהו שהרי משלמה עד כאן שמנה דורות והתפלל שישתייר זרעו לזכרון ואומר (שם) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגומר ובמלכים (ב' יא) אומר שע"י סם המות הרגתם שהרי כתיב שם ותגנוב אותו מתוך בני המלך הממותי' וקרינן המומתי' ויש אם למקרא ויש אם למסור' המומתי' משמע שכבר מתו ואם למסורת הממותים שמתים והולכים ע"י יסורים ל' הוה ולא לאלתר וזהו מיתת כישוף וסם המות שלא מתים לאלתר הולכים ומדוכים בתחלואים ושוב מתים ודוגמא ממותי תחלואי רעב כי גם הם אינם מתים לאלתר:

    מלבי"ם

    ועתליה. כל הספור הבא הועתק מס' מלכים סימן י"א בשנוים רבים, כמו שנבאר

    ותדבר. הוא פי' למ"ש ותאבד, שאבדה אותם ע"י דבר וסם המות:

11. (יא)וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ

    מצודת דוד:בת המלך. בת יהורם היתה אחות אחזיה: בחדר המטות. שהי׳ בבה״מ: יהוידע הכהן. יתכן שהוא יוחנן הנזכר בד״ה א׳ ה׳ ועיין בסוף מלכים בחשבון הדורות: כי הוא וכו׳. ולזה חמלה על בנו: מפני עתליה. מוסב על ותסתירהו לומר ההסתרה היה מפני עתליה:

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    בחדר המטות. תרגום באדרון בית ערסתא כלומר בעזרה בחדר שכיבת הכהנים ורבינו שלמה זצ"ל פי' בעליית בית קדש הקדשים כדכתיב במלכים (ב' י') ויהי אתה בבית ה' מתחבא וגו' ועליו אמר דוד (תהילים כ״ז:ה׳) כי יצפנני בסוכה וגו' וקורהו חדר המטות (במלכים ב י״א:ב׳) על שם בין שדי ילין והוא שיסד הקליר (קרא ר' אליעזר ובזכרונות דיום א' דר"ה יסד זה ע"ש) אם פץ למטות נפץ חדר המטות לכפור יזכור חורבן הבית יכפר עליכם:

    מלבי"ם

    ותתן. שם כתוב מתוך בני המלך המומתים אותו ואת מניקתו בחדר המטות, ופרשתי שם שהמקום ששכבו שם המומתים בסם קורא חדר המטות, ששם שכבו על מטותיהם, ועזרא ספר שגם המקום שהחביאה אותו שם בבהמ"ק נקרא ג"כ חדר המטות ע"ש המאורע:

12. (יב)וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ

    מצודת דוד:ויהי אתם. יואש היה עם יהושבעת ובעלה בבית האלהים כי יהוידע בעלה היה כ״ג והתמידו לשבת בב״המ: