דברי הימים ב פרק י״ז

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו וַיִּתְחַזֵּק עַל־יִשְׂרָאֵל

   מצודת דוד:ויתחזק. עשה תחבולות להתחזק במלוכה:

   עוד פירושים על פסוק א: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ויתחזק. כי אסא היה ירא מבעשא ולא היה יכול לאחוז במקומות שכבש ממלכות אפרים, והוא התחזק גם על ישראל. ומפרש:

2. (ב)וַיִּתֶּן־חַיִל בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן נְצִיבִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרֵי אֶפְרַיִם אֲשֶׁר לָכַד אָסָא אָבִיו

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   נציבים. פקידים:

   מלבי"ם

   ויתן. שנתן חיל בכל ערי יהודה הבצורות לשמרם ולחזקם, וביתר ערי יהודה ובערי אפרים. נתן נציבים:

   רלב"ג

   ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו. הנה לכדם אסא אביו מבעשא קודם דבר חנני הרואה ושם בערים ההם שרים ישמרום לו וינהיגו העם אשר שם:

3. (ג)וַיְהִי יְהוָה עִם־יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְלֹא דָרַשׁ לַבְּעָלִים

   מצודת דוד:הראשונים. שלא חטא בהם אבל בימים האחרונים חטא בדבר אוריה ובמה שמנה את ישראל:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   בדרכי דוד אביו הראשנים. ולא האחרונים שפשע במעשה בת שבע וגם הסית אותו שטן למנות את ישראל ועיקר ויש מפרשים ראשונים ראש לשלמה ורחבעם שלמה נשיו הטו לבבו באחרית ימיו ובנה במה לכמוש תועבת מואב ולמולך שקוץ בני עמון ורחבעם כתיב (לעיל ב יב) ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת ה' ולא כאביו שכתוב בו במלכים (א' ט') ולא היה לבו שלם עם ה' אלהיו ולא כאסא שלא נשען בה' אלא כדוד אביו שלא היה לו אלא לב אחד לאביו שבשמים:

   ולא דרש לבעלים. כמעשה ישראל שבימיו כי אחאב היה בימיו שעבד את הבעלים הוא וישראל שבימיו:

   מלבי"ם

   בדרכי דויד הראשונים. ר"ל כי הצדקות ישוער לפי ערך הדור, עד שבעת ההיא מי שלא עבד ע"ז כמלכי ישראל היו אומרים שהולך בדרכי דוד, והכונה שלפי ערך הדור האחרון הוא הולך בדרכי דוד. אבל הוא הלך בדרכי דוד שבדור הראשון, דהיינו כדוד ממש

   ולא דרש. שלא תאמר שהיה פוסח על שתי הסעיפים, ודרש תחלה בבעלים וכשראה שאין בם ממש דרש בה', כי לא דרש וחקר אחריהם כלל

   רק לאלהי אביו דרש ולא כמלכי ישראל. שהיו דורשים בשיתוף:

4. (ד)כִּי לֵאלֹהֵי אָבִיו דָּרָשׁ וּבְמִצְוֺתָיו הָלָךְ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל

   מצודת דוד:ולא כמעשה ישראל. הם בני י׳ השבטים שחטאו בעבודת כוכבים:

   עוד פירושים על פסוק ד: רלב"ג

   רלב"ג

   ולא כמעשה ישראל. ר"ל ששהיו עובדים ע"ז:

5. (ה)וַיָּכֶן יְהוָה אֶת־הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּתְּנוּ כָל־יְהוּדָה מִנְחָה לִיהוֹשָׁפָט וַיְהִי־לוֹ עֹשֶׁר־וְכָבוֹד לָרֹב

   עוד פירושים על פסוק ה: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ויכן. ועי"כ הכין ה' את הממלכה בידו, שהוא העם שהוא מולך עליהם שהיו כולם עשירים ומוצלחים (שזה ההבדל בין מלוכה ובין ממלכה כמ"ש בכ"מ), ועי"ז נתנו כולם מנחה ליהושפט מרוב עשרם, ועי"כ היה לו עושר וכבוד לרוב:

6. (ו)וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה וְעוֹד הֵסִיר אֶת־הַבָּמוֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה

   מצודת דוד:ויגבה לבו בדרכי ה׳. ר״ל אף שהיה לו עושר וכבוד לא גבה לבו בעבורם כי אם במה שהלך בדרכי ה׳ כי כל העושר והכבוד לא נחשב לו למאומה מול דרכי ה׳: ועוד הסיר. ר״ל לא סוף כל דבר שהוא בעצמו הלך בדרכי ה׳ אלא אף היה מכריח לזולתו:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ויגבה לבו בדרכי ה'. גבה לבו בדבר זה שלא הלך כי אם בדרכי ה' דוגמא (שמות ל״ה:כ״ו) אשר נשא לבן אתנה בחכמה:

   מלבי"ם

   ויגבה. בל תאמר שגבה לבו בעשרו, כי מה שגבה לבו היה בדרכי ה', וכל שהוסיף להצליח הוסיף ביראת ה' ובער יתר הבמות והאשרים:

   רלב"ג

   ויגבה לבו בדרכי ה'. ר"ל שגבה רצונו מאד להפליא ללכת בדרכי ה' יתברך ולזה הסיר מה שנשאר מהבמות והאשרים מיהודה וצוה ללמד בערי יהודה תורת ה' למען יחזיקו בה בני עמו:

7. (ז)וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן־חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה

   מצודת דוד:לשריו. את שריו: לבן חיל. אל בן חיל והוא שם אדם: ללמד. להכריחם על הלמוד כי הכהנים והלוים למדום:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   שלח לשריו לבן חיל. כך היה שמו ויש מפרשים שלח לשריו כל שר בן חיל וקשיא לי א"כ לא היה לומר אלא לעובדיה אלא ממה שאמר ולעובדיה מכלל לבן חיל שם אדם הוא:

   ללמד בערי יהודה. תורה ולהורות בני ישראל:

   מלבי"ם

   ובשנת שלש שלח שריו ועמהם לוים וכהנים ללמד ביהודה. ולא מצות שכליות, רק עמהם תורת ה', ויסובו בכל הערים וילמדו לכל העם קטן וגדול:

8. (ח)וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ וּזְבַדְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְוִיִּם וְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִים

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   וטוב אדוניה. הוא שם איש אחד:

   רש"י

   ועמהם. מן הלוים שמעיהו ונתניהו וגומר:

   ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים. כי על הכהנים והלוים ללמד ולהורות כדכתיב (דברים כ״ד:ח׳) ככל אשר יורו אתכם הכהנים והלוים והשרים הלכו עמהם לפי שלא ימרו את פיהם ולהכריחם לשמוע להם ולשמור לעשות כמצות השופטים דוגמת (שם ט"ז) שופטים ושוטרים תתן לך שופטים לשפוט את העם ושוטרים להכריחם ולעשות צווי השופטים:

9. (ט)וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה וַיָּסֹבּוּ בְּכָל־עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם

   מצודת דוד:ועמהם ספר וכו׳. ועמהם הביאו ספר תורת ה׳:

10. (י)וַיְהִי פַּחַד יְהוָה עַל כָּל־מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה וְלֹא נִלְחֲמוּ עִם־יְהוֹשָׁפָט

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ויהי פחד ה' על כל ממלכות הארצות. בזכות שלמדו תורה:

    מלבי"ם

    ויהי. עי"כ נתן ה' פחד על כל הממלכות והתיראו מללחום אתו, והפלשתים והערביים הביאו לו מנחה (וי"ל שר"ל שהפחד שפחדו הם מה' התפשט על הארצות, שעי"ז פחדו מהם):

11. (יא)וּמִן־פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת

    מצודת דוד:וכסף משא. כסף הרבה אשר משאם רב: צאן. הוא כולל אילים ותישים וכלל בתחילה ואח״ז פרט:

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    הערביאים. שם אומה:

    רש"י

    וכסף משא. משאות של כסף דוגמא (ישעיה מ"ז) היו נשואותיכם עמוסות משא:

12. (יב)וַיְהִי יְהוֹשָׁפָט הֹלֵךְ וְגָדֵל עַד־לְמָעְלָה וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת

    מצודת דוד:עד למעלה. עד אשר נתרומם למעלה:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    בירניות. ארמונות וכן לא לאדם הבירה (דה״א כ״ט):

    מסכנות. אוצרות:

    רש"י

    ויהי יהושפט הולך וגדל. שלשה שנא' כלשון זה יצחק שמואל יהושפט אבל משה דוד מרדכי נאמר בהם וגדול אבל יצחק שמואל יהושפט כתוב בהם וגדל שאין נכון לומר וגדול, בשמואל כתיב ויגדל הנער שמואל עם ה' וח"ו לומר גדול עם ה' וכאן כמו כן גדל עד למעלה לכן לא הגון לומר גדול וכן ביצחק:

    בירניות. מגזרות בירה מגדלים גדולים לחוזק:

    וערי מסכנות. ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן:

    מלבי"ם

    ויהי. ועי"כ היה הולך וגדל עד קצה המעלה, עד שבנה בירניות שהם ערים גדולות וערים לאוצרות, ותחת שמלך החלוש יבנה הבנינים וערי מסכנות קרוב לעיר מלכותו ואנשי חיל יעמיד בערי הגבול, עשה הוא בהפך, הבנינים בנה בערי יהודה וכן הי"ל שם מלאכה רבה, ואנשי חילו עמדו בירושלים:

    רלב"ג

    בירניות וערי מסכנות. ר"ל מגדלות וערי אוצרות:

13. (יג)וּמְלָאכָה רַבָּה הָיָה לוֹ בְּעָרֵי יְהוּדָה וְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה גִּבּוֹרֵי חַיִל בִּירוּשָׁלִָם

    מצודת דוד:ומלאכה רבה. יאמר על האומנים מחולפים עושי מלאכת חרש וחושב:

14. (יד)וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם לִיהוּדָה שָׂרֵי אֲלָפִים עַדְנָה הַשָּׂר וְעִמּוֹ גִּבּוֹרֵי חַיִל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָלֶף

    מצודת דוד:ואלה. המספר הזה היה פקודתם של מספר בית אבותיהם: שרי אלפים. השרים שהיו על קבוצת אלפים:

    עוד פירושים על פסוק יד: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    לבית אבותיהם. שהיו ביהודה שלשה בתי אבות, פרץ וזרח ושלה, ונגדם היה להם שלשה ראשים:

    רלב"ג

    ואלה פקודתם לבית אבותיהם. ספר זה להעיר איך פרו ורבו מלכות יהודה מפני היותם הולכים בדרכי ה' יתברך כי בימי אביה לא היו כי אם ארבע מאות איש שולף חרב ובימי יהושפט היו אלף אלפים ומאה וששים אלף גבורי חיל רבים מלבד הגבורים אשר נתן המלך בערי המבצר בכל ארץ יהודה לשמרם:

15. (טו)וְעַל־יָדוֹ יְהוֹחָנָן הַשָּׂר וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף

    מצודת דוד:ועל ידו. סמוך לו במעלה אחריו:

16. (טז)וְעַל־יָדוֹ עֲמַסְיָה בֶן־זִכְרִי הַמִּתְנַדֵּב לַיהוָה וְעִמּוֹ מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל

    מצודת דוד:המתנדב לה׳. דרכו היה להתנדב לה׳ נדבות מרובות: גבור חיל. ר״ל כ״א מהם היה גבור חיל:

    עוד פירושים על פסוק טז: רש"י

    רש"י

    ועל ידו. אצלו דוגמא חלקת יואב על ידי (שמואל ב' י"ד):

    המתנדב לה'. דוגמא (שופטים ה') המתנדבים בעם ברכו ה':

17. (יז)וּמִן־בִּנְיָמִן גִּבּוֹר חַיִל אֶלְיָדָע וְעִמּוֹ נֹשְׁקֵי־קֶשֶׁת וּמָגֵן מָאתַיִם אָלֶף

    עוד פירושים על פסוק יז: מצודת ציון

    מצודת ציון

    נושקי קשת. מזויינים בקשת:

18. (יח)וְעַל־יָדוֹ יְהוֹזָבָד וְעִמּוֹ מֵאָה־וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא

    עוד פירושים על פסוק יח: מצודת ציון

    מצודת ציון

    חלוצי צבא. מזויינים ללכת בצבא מלחמה:

19. (יט)אֵלֶּה הַמְשָׁרְתִים אֶת־הַמֶּלֶךְ מִלְּבַד אֲשֶׁר־נָתַן הַמֶּלֶךְ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר בְּכָל־יְהוּדָה

    מצודת דוד:המשרתים את המלך. אשר היו עמו בתמידות בירושלים: