דברי הימים א פרק י״ט

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיָּמָת נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ בְּנוֹ תַּחְתָּיו

   עוד פירושים על פסוק א: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ויהי. הועתק משמואל סימן י', ועמ"ש בפי' שם:

2. (ב)וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶעֱשֶׂה־חֶסֶד עִם־חָנוּן בֶּן־נָחָשׁ כִּי־עָשָׂה אָבִיו עִמִּי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִיד מַלְאָכִים לְנַחֲמוֹ עַל־אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִיד אֶל־אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹן אֶל־חָנוּן לְנַחֲמוֹ

   מצודת דוד:כי עשה וכו׳. ארז״ל שהחסד היה שהחיה את אחיו אשר ברח אלי מאת מלך מואב כשהמית את אביו וביתו אחר שהוליכם אליו מן מערת עדולם כמ״ש בשמואל א׳:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י

   רש"י

   כי עשה אביו עמי חסד. לקח דוד אביו ואמו ואחיו ובית אביו והושיבם במחוז מלך מואב כדכתיב (שמואל א כ״ב:ג׳) וילך דויד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם וגו' ובאו בני מואב והרגום כולם חוץ מאליהו אחי דוד שברח לארץ בני עמון וקבלו נחש מלך בני עמון שהרי לא נזכרו עוד חוץ מאליהו שכתוב במחלקות בנשיאים ליהודה אליהו מאחי דוד (לקמן א' כ"ז) וזהו אשר עשה אביו עמי חסד ועל פי אותה איבה הכה דוד את מואב והתעולל בהם יותר מיתר אויביו דכתיב (בשמואל ב ח׳:א׳) ויך דוד את מואב וגו':

3. (ג)וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי־עַמּוֹן לְחָנוּן הַמְכַבֵּד דָּוִיד אֶת־אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי־שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלֹא בַּעֲבוּר לַחְקֹר וְלַהֲפֹךְ וּלְרַגֵּל הָאָרֶץ בָּאוּ עֲבָדָיו אֵלֶיךָ

   מצודת דוד:המכבד דוד את אביך בעיניך. וכי סבור אתה שדוד מכבד את אביך בעיניך על כי שלח לך מנחמים: הלא. באמת לא שלח כ״א לרגל הארץ:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   לחקור. מל׳ חקירה וחפוש:

   ולהפוך. ת״י ולמבדק כי הבודק דבר מה מהפכה מעבר אל עבר:

   ולרגל. גם הוא ענין חקירה וחפוש:

   רש"י

   המכבד דוד את אביך בעיניך. והלא כתוב בתורתם לא תדרוש שלומם וטובתם (דברים כ״ג:ז׳) וסבור אתה שמניח מצות אלהיו ובא לדרוש שלומך ולכבוד אביך שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקור וגו':

4. (ד)וַיִּקַּח חָנוּן אֶת־עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת־מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד־הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם

   מצודת דוד:בחצי. במחצית ארכם והוא עד המפשעה:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   מדויהם. מלבושיהם כמו וילבש שאול וכו׳ מדיו (ש״א וז):

   המפשעה. כמו המפסעה בסמ״ך והוא מלשון פסיעה ור״ל הרגלים שפוסעים בהם והוא כינוי לעגבות שהיא ברגלים ממעל ושמה יכלה חצי המלבוש:

   רש"י

   מדויהם. כמו מדו בד (ויקרא ו'):

   בחצי עד המפשעה. עד ערותן פנים ואחור (ובשמואל ב' ט') כתיב שתותיהם עד ערותן כמו חשופי שת ערות מצרים (ישעיהו כ׳:ד׳):

   מלבי"ם

   המפשעה. מקום התחלת הפשיעה בין ירכיו, כמ"ש ישעיה (כז, ד):

   רלב"ג

   עד המפשעה. ובספר שמואל (ב' י') עד שתותיהם והכונה אחת והנה הרצון במפשעה העגבות שבהם הפרק אשר בו תהיה תנועת האדם בלכתו ופסיעתו:

5. (ה)וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְדָוִיד עַל־הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי־הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד אֲשֶׁר־יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם

   מצודת דוד:וילכו. שלוחיהם: על האנשים. בעבור מקרה האנשים: וישלח לקראתם. לאמר להם לשבת ביריחו האמור בסוף המקרא והפסוק לומר הסיבה למה לא באו למלך ואמר כי היו נכלמים ולכן שלח לקראתם: ושבתם. לביתכם:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון

   מצודת ציון

   יצמח. יגדל:

6. (ו)וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם־דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר־כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן־אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן־אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים

   מצודת דוד:כי התבאשו. התעיבו את עצמם בעיני דוד כדבר הנבאש ולזה פחדו מן המלחמה:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   מן ארם נהרים ומן ארם מעכה. ארמים הרבה היו וזהו ארם מעכה ארם היושבים במעכה ומן ארמים יושבים על נהר פרת וארם צובה וארם סתם הוא ועיקר האומה וכן עמונים היושבים בעמון קרוים עמונים ועיקר האומה בשאר מקומות וכן בני עשו בארץ שעיר באדום:

   מלבי"ם

   ארם נהרים. הוא ארם בית רחוב המוזכר שם:

7. (ז)וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת־מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת־עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה

   עוד פירושים על פסוק ז: מלבי"ם

   מלבי"ם

   שנים ושלשים אלף רכב. ושם החשבון ל"ב אלף רגלי, וצ"ל שתחלה שכרו רגלים, ואח"כ שלחו אלף ככר כסף (שזה לא נזכר בשמואל) ושכרו רוכבים כמספר הזה:

8. (ח)וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיִּשְׁלַח אֶת־יוֹאָב וְאֵת כָּל־צָבָא הַגִּבּוֹרִים

9. (ט)וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הָעִיר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר־בָּאוּ לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה

   מצודת דוד:פתח העיר. מול פתח שער עירם:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, רלב"ג

   רש"י

   לבדם בשדה. חלקו חיילותם לשתי מערכות בני עמון במערכה אחת פתח העיר כנגד כל ישראל והמלכים אשר עמהם במערכה אחרות לבדם בשדה מאחור לישראל:

   רלב"ג

   והמלכים אשר באו לבדם בשדה. כבר באר בספר שמואל כי אלו המלכים היו איש טוב ומעכה והנה עשו זה על צד התחבולה כדי שתהיה המלחמה לישראל פנים ואחור:

10. (י)וַיַּרְא יוֹאָב כִּי־הָיְתָה פְנֵי־הַמִּלְחָמָה אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכָּל־בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם

    מצודת דוד:פני המלחמה. פני אנשי המלחמה:

    עוד פירושים על פסוק י: מלבי"ם

    מלבי"ם

    וירא יואב. בארתי כ"ז בשמואל שם:

11. (יא)וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעַרְכוּ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י

    רש"י

    ביד אבשי. לאבישי שכל דברי הימים כתיב אבשי וגם אבשי קרינן לבד מאלו שנים שיצאו מן הכלל על פי המסורה ולכך בכל הספר הזה אבשי שכל הספר הזה נכתב בשביל כבודו של דוד ואין זה כבודו שיקראו לבן אחותו אבישי דמשמע גם אני חשוב כדוד כי אבי הוא ישי לכך בכל הספר הזה אבשי ובכל ספר שמואל אבישי לבד חד אבשי ואת יתר העם נתן ביד אבשי ועל פי המסורה שהרי כן הוא שהיה ישי אבי אמו צרויה שהיא היתה אמו:

12. (יב)וַיֹּאמֶר אִם־תֶּחֱזַק מִמֶּנִּי אֲרָם וְהָיִיתָ לִּי לִתְשׁוּעָה וְאִם־בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ וְהוֹשַׁעְתִּיךָ

13. (יג)חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד־עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיהוָה הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה

    מצודת דוד:חזק ונתחזקה. חזק אתה והעם אשר עמך וגם אנו נתחזק: בעד עמנו. שלא ילכו בשבי: ובעד ערי אלהינו. שלא יכבשום האויב: וה׳ הטוב וכו׳. ר״ל ואם בכל ההתחזקות לא נועיל יעשה ה׳ הטוב בעיניו ונקבל באהבה:

14. (יד)וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר־עִמּוֹ לִפְנֵי אֲרָם לַמִּלְחָמָה וַיָּנוּסוּ מִפָּנָיו

15. (טו)וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי־נָס אֲרָם וַיָּנוּסוּ גַם־הֵם מִפְּנֵי אַבְשַׁי אָחִיו וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיָּבֹא יוֹאָב יְרוּשָׁלִָם

16. (טז)וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים וַיּוֹצִיאוּ אֶת־אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְשׁוֹפַךְ שַׂר־צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם

    עוד פירושים על פסוק טז: רש"י, רלב"ג

    רש"י

    ושופך שר צבא. (ובשמואל כ"ט) כתיב ושובך שר צבא פירשו רבותינו בסוטה שובך שהוא גבוה כשובך שופך שהיה שופך דמים כמים:

    רלב"ג

    ושופך. ובספר שמואל קרא שמו שובך והנה היו לו שני שמות:

17. (יז)וַיֻּגַּד לְדָוִיד וַיֶּאֱסֹף אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיַּעֲרֹךְ אֲלֵהֶם וַיַּעֲרֹךְ דָּוִיד לִקְרַאת אֲרָם מִלְחָמָה וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ

    מצודת דוד:ויערוך אליהם. הכין עצמו לערוך אליהם מלחמה:

18. (יח)וַיָּנָס אֲרָם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִיד מֵאֲרָם שִׁבְעַת אֲלָפִים רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וְאֵת שׁוֹפַךְ שַׂר־הַצָּבָא הֵמִית

    מצודת דוד:שבעת אלפים. ובשמואל ב׳ לא חשב כ״א החשובים שבהם אף לא זכר שם אנשי רגלי וזכר הפרשים ולא זכרם הנה ומה שמקרא אחד סותר גלה השני וכמוהו רבים במקרא:

    עוד פירושים על פסוק יח: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    שבעת אלפים רכב. ובשמואל (י, יח) שבע מאות, עזרא באר שכל רכב היה מעשרה סוסים והיה ס"ה ז' אלפים

    וארבעים אלף איש רגלי. ושם ארבעים אלף פרשים, פירש עזרא שבא פרש על שם הגבורה והלימוד לרכוב על סוסים, ואז היו רגלי:

    רלב"ג

    שבעת אלפים רכב. ובספר שמואל כתוב שבע מאות רכב ושם כתוב וארבעים אלף פרשים ובספר זה כתוב וארבעים אלף אי רגלי ואפשר שנאמר שכבר יותר זה הספק כשנאמר שכבר רצה באמרו שהרג שבעת אלפים רכב שכבר הרג הפרשים אשר בשבעת אלפים רכב וידמה שהם היו ארבעים אלף ולא הרג מהרכב כי אם שבע מאות והנה זכר בזה המקום שהרג ארבעים אלף איש רגלי והשמיט זכרו בספר שמואל:

19. (יט)וַיִּרְאוּ עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִימוּ עִם־דָּוִיד וַיַּעַבְדֻהוּ וְלֹא־אָבָה אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־בְּנֵי־עַמּוֹן עוֹד

    מצודת דוד:וישלימו. עשו שלום: לא אבה. לא רצה עוד להושיע וכו׳: