האם מותר לטייל בחו״ל למטרות טיול?

הדין

הרמב״ם (מלכים ה, ט) כותב: ״אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמד תורה, או לישא אשה, או להציל מן העכו״ם, ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב…״. מכאן שיציאה זמנית מותרת לצורך מצווה או פרנסה.

טיול

על טיול לשם הנאה בלבד, הפוסקים נחלקו: יש שאסרו לגמרי, משום שאינו צורך מצווה; יש שהקלו כשהיציאה לזמן קצר ובלי כוונה להשתקע, משום שעיקר האיסור הוא על ״לשכון״; ויש שהתירו לצורך ״מנוחה״ ובריאות, או לביקור משפחה, שזה צורך של ממש. מעבר לזה, יש שדנו בענייני כהנים (טומאת ארץ העמים) ובהשפעה הרוחנית.

ביקור משפחה ומצוות

ביקור הורים, השתתפות בשמחה משפחתית, פרנסה, לימוד תורה, עלייה לקברי צדיקים – כל אלה צרכים שפוסקים רבים ראו בהם היתר.

כשיוצאים

מי שיוצא – שומר שבת, כשרות ותפילה גם בחו״ל, ומברר מראש את האפשרויות: בתי חב״ד, מסעדות כשרות, מניינים. בחו״ל שומרים יום טוב שני של גלויות לפי פרטים שונים (ישראלי בחו״ל שומר יום אחד בדרך כלל, אבל אינו עושה מלאכה בפרהסיה).

האהבה לארץ

חז״ל הרבו לשבח את ארץ ישראל: ״כל הדר בארץ ישראל – דומה כמי שיש לו אלוה״. מי שיוצא לטיול – יזכור לחזור, ולשמוח בשובו.

ומי שנמצא בחו״ל – יכול להפוך את הטיול לזמן של חיזוק: ביקור בקהילות, תפילה בבתי כנסת עתיקים ומפגש עם יהודים.