מה מברכים כשרואים את הכנרת או ים המלח?

ברכות הראייה

המשנה (ברכות ט, ב) מונה את הברכה ״עושה מעשה בראשית״ על הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדבריות. השולחן ערוך (או״ח רכח, א) פוסק: ״על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות – אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית. ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים – אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שעשה את הים הגדול״.

הים התיכון

״הים הגדול״ שבשולחן ערוך הוא לרוב הפוסקים הים התיכון. מי שרואה אותו אחרי שלושים יום – מברך ״שעשה את הים הגדול״. יש מן הפוסקים שכתבו שהכוונה לאוקיינוס, ולכן יש מי שמברכים על הים התיכון ״עושה מעשה בראשית״.

ים המלח

ים המלח הוא ים שנזכר בתורה (״ים המלח״, ״ים הערבה״), ונוצר באופן יוצא דופן. רוב הפוסקים כתבו שמברכים עליו ״עושה מעשה בראשית״ בשם ומלכות, כשרואים אותו אחרי שלושים יום.

הכנרת

בכנרת יש שאלה: האם אגם מים מתוקים נחשב ״ים״ לעניין הברכה. יש פוסקים שכתבו לברך עליו ״עושה מעשה בראשית״ כמו על ימים, ויש שחששו שאינו בגדר ים, ושאין מברכים על כל נהר ואגם (כמו שנפסק בסעיף ב שלא על כל הנהרות מברכים). מחמת הספק, רבים נוהגים לברך בלי שם ומלכות, או לומר את הברכה בהרהור. מי שיש לו מנהג מרבותיו – ינהג כמותם.

שלושים יום

כל ברכות הראייה נאמרות רק אם לא ראה את המקום שלושים יום. מי שגר ליד הכנרת או בים המלח, או מטייל שם לעיתים קרובות – אינו מברך בכל פעם.