מה המשמעות של השמות בתנ״ך – שמות לבנות?

השם משפיע

חז״ל ראו בשם ביטוי למהות. בגמרא (יומא פג ע״ב) מסופר שרבי מאיר ״הוה דייק בשמא״ – היה מתבונן בשמות אנשים ולמד מהם על אופיים. ובגמרא בברכות נאמר ״שמא גרים״ – השם גורם. לכן משתדלים לבחור שם שיש בו משמעות טובה.

שמות האמהות והצדקניות

שרה – מלשון שררה, נסיכה. רבקה – מלשון קשירה, חיבור. רחל – כבשה, סמל לעדינות. לאה – שעליה נאמר ״הפעם אודה את ה׳״ על בנה יהודה. מרים – הנביאה, שבזכותה ניתנה הבאר. חנה – מלשון חן, ותפילתה היא הדגם לתפילה בלחש. דבורה – הנביאה והשופטת. אסתר – שהצילה את ישראל. אביגיל – שנקראה בחז״ל אחת הנביאות. נעמי – מלשון נועם. רות – אם המלכות. יעל, צפורה, אלישבע, בתיה, יוכבד ותמר – גם הם שמות של נשים צדקניות.

שמות חדשים

שמות עבריים חדשים כמו נועה (אחת מבנות צלפחד), הדס (שמה העברי של אסתר), טליה, אורה או שירה – מקובלים גם הם, כל עוד יש בהם משמעות טובה. נהוג להימנע משמות של רשעות כמו איזבל, ומשמות נכריים שאין בהם זיקה למסורת.

על שם קרובים

האשכנזים נוהגים לקרוא על שם קרובים שנפטרו, והספרדים נוהגים לקרוא גם על שם סבים וסבתות בחייהם. במחלוקת בין ההורים – נוהגים בדרך כלל לחלק: ילד ראשון לצד אחד, השני לצד השני.