מותר לעשות אינהלציה או להשתמש במשאף בשבת?

פיקוח נפש

השולחן ערוך (או״ח שכח, ב) כותב: ״מי שיש לו חולי של סכנה – מצוה לחלל עליו את השבת, והזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים״. קושי בנשימה – התקף אסתמה, ברונכיטיס עם קוצר נשימה, תינוק שמתקשה לנשום – נחשב מצב שיש בו סכנה, ולכן משתמשים בכל הטיפול שהרופא הורה עליו בלי היסוס.

משאף ידני

משאף ידני (״משאף״ שלוחצים עליו) אינו מכשיר חשמלי, ואין בהפעלתו מלאכה מן התורה. מי שזקוק לו כדי לנשום – משתמש בו כרגיל. גם מי שמשתמש בו באופן קבוע כטיפול מונע, יש פוסקים שמקלים בו, כי הפסקת הטיפול עלולה להביא להתקף. בכל מקרה כדאי להכין אותו מערב שבת במקום נגיש, כדי שלא תתעורר שאלה של מוקצה (ראו האם מותר להזיז תרופות בשבת).

מכשיר אינהלציה חשמלי

מכשיר אינהלציה שמתחבר לחשמל – הדלקתו כרוכה במלאכה. כאשר יש קוצר נשימה ממשי – מותר להפעילו, כדין פיקוח נפש. כשהטיפול נועד רק להקל על שיעול או צינון בלי קושי נשימה – הדבר דומה ל״חולה שאין בו סכנה״, ואז נוהגים להשתמש בשעון שבת שהוכן מערב שבת, או לשאול רב איך לעשות זאת בשינוי או על ידי גוי.

על הגבולות של ״חולה שאין בו סכנה״ ראו מה נחשב חולה שאין בו סכנה.

הכלל

בשאלות של נשימה לא מחמירים על חשבון הבריאות. ההחלטה אם המצב מסוכן היא של הרופא או של החולה עצמו, ולא של מי שעומד מהצד. מי שיודע שהוא נזקק לטיפול כזה – טוב שיברר עם רב ורופא לפני שבת מה בדיוק מותר לו, כדי שלא יהסס בשעת הצורך.