מה עושים אם חיללתי שבת בשוגג?

שוגג בתורה

הרמב״ם (שבת א, ב) כותב שמלאכה שחייבים עליה, ״אם היה שוגג – חייב חטאת״. בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שחילל שבת בשגגה היה מביא קרבן חטאת. היום, כשאין קרבנות, התיקון הוא בתשובה, כדברי הנביא ״ונשלמה פרים שפתינו״.

מה התשובה

הרמב״ם (תשובה א, א) מבאר שעיקר התשובה הוא וידוי בפה, חרטה על העבר וקבלה לעתיד. בשוגג, החטא אינו מרד אלא חוסר זהירות, ולכן התיקון כולל בעיקר זהירות מוגברת: ללמוד את ההלכה שבה טעה, ולסדר את הבית כך שהטעות לא תחזור – למשל, מדבקה על מתג החשמל או מכסה על הכפתור.

צדקה

יש נוהגים, בעקבות דברי אחרונים, לתת צדקה כ״פדיון״ על חטא שבשגגה. זו הנהגה טובה ולא חובה, ואין בה שיעור קבוע. אין צורך בתעניות או בסיגופים, ומי שמתייסר יותר מדי – יידע שהקב״ה אינו בא בטרוניא עם בריותיו.

בזמן השבת עצמה

מי שהדליק אור בטעות – לא יכבה אותו. מי שבישל בטעות – לא יאכל מן התבשיל. מי שנזכר באמצע מלאכה – יפסיק מיד.

מעשה שבת

השולחן ערוך (או״ח שיח, א) פוסק: המבשל בשבת בשוגג – אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד. במזיד – אסור לו לעולם, ולאחרים מותר במוצאי שבת. והוא הדין בשאר מלאכות. לכן מאכל שבושל בטעות בשבת – יחכה למוצאי שבת.

לחיזוק ולהתחלה מחדש – נפילות ועליות ותשובה.