אכלתי ושכחתי לברך לפני – מה עושים?

באמצע האכילה

השולחן ערוך (או״ח קסז, ח) כותב על ברכת המוציא: ״שכח ואכל ולא בירך המוציא – אם נזכר בתוך הסעודה מברך, ואם לא נזכר עד שגמר סעודתו – אינו מברך״. וכך בכל מאכל: כל עוד הוא ממשיך לאכול – מברך על מה שנשאר.

המאכל בפיו

ברמב״ם ובשולחן ערוך (קעב) נדון מי שהכניס לפיו מאכל או משקה בלי ברכה. במשקה – בולע אותו, כי אינו יכול להחזיקו בפה ולברך, ויש מחלוקת אם מברך עליו אחר כך (הרמ״א שם כותב ״וכן נראה עיקר״ שמברך). במאכל – מעבירו לצד אחד של הפה ומברך, ואם אינו יכול – פולט אותו. מאכל שנמאס כשפולטים – לא יפלוט, אלא יעביר לצד ויברך.

אחרי שגמר

מי שנזכר אחרי שסיים לאכול – אינו מברך ברכה ראשונה, כי אין מברכים על מה שכבר נהנה ממנו. אבל ברכה אחרונה – מברך, אם אכל כזית או שתה רביעית, בתוך הזמן. השכחה של הברכה הראשונה אינה פוטרת מן הברכה האחרונה.

אם רוצה להמשיך

מי שסיים ואחר כך רוצה לאכול עוד מאותו מאכל או מאכל אחר – מברך ברכה ראשונה כרגיל על מה שיאכל עכשיו.

ההרגל

חז״ל אמרו שהנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – כאילו מעל. אבל מי ששכח – אינו מועל, ואין צורך בתיקון מיוחד. טוב להתרגל לעצור רגע לפני כל אכילה, וכך הברכה נעשית טבעית.

ראו לא זוכר אם בירכתי וכמה צריך לאכול לברכה אחרונה. הקיצור מביא את הדינים בסימן נ.