שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תק״מ

דיני בנין וסתירה בחול המועד

8 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   בנין אפילו כל שהוא אסור ואם נפרץ גדר גנתו (או כותל חצירו שבינו לחבירו) (מרדכי פ"ק דמ"ק והגהות מיימוני פ"ח) בונהו מעשה הדיוט דהיינו שמניח אבנים זו על זו ואינו טח בטיט או גודר אותו בקנים וגומא וכיוצא בהם וכן אם עשה מעקה לגג בונה אותו מעשה הדיוט אבל כותל חצר הסמוך לרשות הרבים שנפל בונהו כדרכו ואם היה נוטה ליפול סותרו מפני הסכנה ובונהו כדרכו: הגה ואפי' אינו נוטה רק לחצר או למבוי מותר לסתרו מפני הסכנה ולחזור ולבנותו וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה בונה וסותרו כדרכו: (ב"י בשם ר' ירוחם בנ"י) :

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (א) בנין אפילו כ"ש אסור – היינו אפילו לצורך המועד דלא הותר משום זה אלא מלאכת הדיוט:

   (ב) גדר גנתו וכו' שבינו לחבירו – דליכא למיחש לגנבי אלא משום שאר אנשים שיכנסו שם וליכא כ"כ פסידא לפיכך לא הותר כ"א מעשה הדיוט:

   (ג) ואינו טח בטיט – דהטיחה בטיט הוא מעשה אומן ודוקא זה שעושה אותה עם מלאכת הגדר משא"כ להטיח הגג בטיט מעשה הדיוט הוא ושרי לצורך המועד וכן עשיית סולם מעשה הדיוט הוא ושרי לצורך המועד [ט"ז] ועיין בפמ"ג דלהטיח סדקים שבגג מעשה אומן נקרא כדלקמן בס"ג והכא מטיחו רק שיהא חלק (ובמדינתינו אין מצוי זה) ובעשיית סולם ג"כ אם מייפיהו כדרך האומנים בודאי מעשה אומן הוא ואסור אף לצורך המועד:

   (ד) או גודר אותו וכו' – משמע לכאורה דדוקא תיקון פרצה בעלמא הא לגדור כל הגינה מעשה הדיוט נמי אסור [פמ"ג]:

   (ה) הסמוך לר"ה וכו' – דעי"ז שהוא סמוך לר"ה איכא פסידא יתירא דעייל שם גנבי ודבר האבד הוא ולא בעי שינוי וה"ה בכותל לחצר שבינו לחבירו שנפל אם יש שם אנשים שחשודים על הגנבה או אם דרים שם עובדי כוכבים מותר לבנותו כדרכו. ועיין מ"א דלא התירו אלא ד"א דהיינו לבנותו אם הוא כבר סתור אבל לסתרו (אם הוא רעוע) ולבנותו מחדש לא התירו אם לא מפני הסכנה וכדלקמיה וכתב הפמ"ג דאפשר שאם הוא רעוע כ"כ שיש חשש ברור וכ"ש היכא שיש חשש שיבואו הגנבים גם לידי עסקי נפשות שרי לסתור ולבנות ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד:

   (ו) ובונהו כדרכו – דאם לא נתיר לו לבנות ימנע ולא יסתור [מ"א]:

2. סעיף ב׳

   מותר ליטול גבשושית שבבית:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ז) גבשושית שבבית – שלא יתקל בם ומותר ליטול אפי' כדרכו דאע"ג דמלאכה גמורה היא [ובשבת חייב ע"ז משום בונה] ואינו דבר האבד ולצורך המועד בעלמא אינו שרי כ"א בשינוי אפ"ה מתירינן אפילו כדרכו משום דנטילת גבשושית לית בה טורח [ב"י]:

3. סעיף ג׳

   סדקים שבגג מותר לסתמן ביד וברגל אבל לא בכלי אומנות:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ח) סדקין שבגג – שהמים יורדים דרך שם [טור] יכול לסתמן ביד וברגל דהיינו שבועט ביד וברגל לסתום הסדקין ואפילו הוא עושה יפה יפה כעין שעושין בכלי אומנות ג"כ שרי דכ"ז נקרא מעשה הדיוט [שם במשנה]:

   (ט) אבל לא בכלי אומנות – דהוא מלאכה גמורה ויש בה טורח ואסור אפילו לצורך המועד. ודע דכל דבר שמתירין לצורך המועד במעשה הדיוט הוא דוקא שלא יכוין מלאכתו במועד [שם]:

4. סעיף ד׳

   צירי הדלת והמפתח (והמנעול) (גמרא) והצנור והקורה בין שהם של עץ בין שהם של ברזל שנשברו אפי' מעי"ט יכול לתקנם בלא שינוי מפני שזה הפסד גדול הוא שאם יניח הפתח פתוח ודלתו' שבורות נמצא מאבד כל מה שבבית (ולכן מותר ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד) (רבי ירוחם) :

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (י) ציר הדלת – כמו הדלת תסוב על צירה רגל הדלת הסובבת:

   (יא) והצנור – הוא חור שבאסקופה התחתונה שהדלת סובב בו והקורה הוא המשקוף שעל הפתח מה שחוזרת בו הדלת:

   (יב) בין שהם של ברזל – ר"ל אף שבו נשמע קול הפטיש כשמתקנו:

   (יג) שנשברו – וה"ה לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אף זה אסור:

   (יד) ולכן מותר – ואפילו מעשה אומן וכנ"ל בס"א [פמ"ג]:

   (טו) ובלבד שלא יכוין וכו' – היינו שלא התירו אלא בשכח מעיו"ט לתקן ולא במכוין להניח לתקן במועד:

5. סעיף ה׳

   מותר לבנות מעשה הדיוט אבוס שתאכל בו הבהמ':

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (טז) מעשה הדיוט – דכל דבר שאינו צורך אוכל נפש אע"פ שהוא צורך המועד לא התירו לעשות מלאכה כ"א בשינוי:

6. סעיף ו׳

   מותר לבנו' מעשה הדיוט איצטבא לישב או לישן עליה:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (יז) מעשה הדיוט אצטבא וכו' – הטעם כנ"ל נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא [טור] ואפשר דלהחליקו ברהיטני מעשה אומן הוא [פמ"ג]. וה"ה לענין אבוס של בהמה הנ"ל. ועיין בטור דלדעת הרא"ש אפילו אצטבא של אבנים מותר לעשות לישב עליו אם עושיהו מעשה הדיוט ורבינו פרץ חולק ע"ז:

7. סעיף ז׳

   תנור וכיריים שאפשר שייבשו ויאפה בהם במועד עושין ואם לאו אין עושין אותם: (וה"ה עשיית קדרות ואלפסין שרי בכהאי גוונא) (נ"י ספ"ק דמ"ק והמגיד פ"ח) ובין כך ובין כך בונים על חרס של תנור ועל הכירה הטפילה שלהם:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (יח) עושין – אפילו מעשה אומן כיון שהוא צורך אוכל נפש ואם היה אפשר לו לעשות מעיו"ט וכיון מלאכתו לעשותן במועד נראה דאסור וכדלקמן סוף סעיף ח' בהג"ה עיי"ש במ"ב:

   (יט) אין עושין אותם – בהא אסור אפילו מעשה הדיוט כיון דלאו צורך מועד הוא ואם הזמן הוא קור מותר להעמיד תנור בית החורף להסיק הבית אפילו אם אינו ראוי לאפות בו דהכל חולים אצל צינה. וה"ה אם נשבר החלון בענין שאם לא יתקנו ישב בקור ג"כ מותר לתקנו [ח"א]:

   (כ) ובין כך ובין כך וכו' הטפילה שלהם – היינו הטיחה שעליהם בטיט כדי שישתמר חומו ומה שכתב בין כך ובין כך ר"ל בין אפשר שייבש הטפילה ובין לא אפשר שייבש עושין הטפילה שלהן משום דאפשר לאפות בתוכן אע"פ שלא נתייבשה הטפילה שעליהן כיון שעיקר התנור והכירה נתייבשו:

8. סעיף ח׳

   נוקרים את הרחיים ופותחים להם עין (פי' נקב שעושים באמצע הרחיים) ומעמידים אותם ובונה אמת המים של רחיים וקוצצים צפרני החמור של רחיים: הגה ומותר לחדד סכין במועד וסכין שנשבר במועד מותר לעשות אחרת: (המגיד פ"א)

   משנה ברורה (8 סעיפים קטנים)

   (כא) נוקרין וכו' – שכשהיא חלקה ואין החטין יכולין לפרך מנקרין אותה כדי שלא יהיה שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה ומותר אפילו בפתיחת עין אף דמעשה אומן הוא ובעלמא אף לצורך המועד מותר רק ע"י שינוי הכא שרי במעשה אומן דחשיב כמכשירי אוכל נפש:

   (כב) את הרחיים – ואפילו בחדשים מותר כיון שהוא לצורך המועד:

   (כג) ומעמידים אותם – היינו שמתקנים אותם יפה על עמדם כדי להשתמש בהם [הרא"ש]:

   (כד) ובונים אמת המים וכו' – שטוחנין על ידה:

   (כה) החמור – היינו החמור המגלגל הריחיים דגידול צפרניו מרעי ליה ולא מצי למיזל כ"כ וכל הני משום דהוא לצורך המועד ועיין לעיל בסימן תקל"ו ס"א:

   (כו) ומותר לחדד וכו' וסכין וכו' – דכיון דמלאכת אוכל נפש הוא מותר ואפילו מעשה אומן וא"צ שינוי:

   (כז) שנשבר במועד – ומשמע דבנשבר קודם המועד אסור כיון דאינו אלא מכשירי אוכל נפש ומוכח מהט"ז דכ"ז הוא באם היה יכול לעשותו מעיו"ט וכיון והניח המלאכה ליו"ט אבל אם לא כיון שרי:

   (כח) לעשות אחרת – ואפילו אפשר לו בשאלה. (מ"א וש"א):

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה