שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן שצ״ו

דין ארבע אמו' שיש לכל אדם בשבת

2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחת והוא באמצען (טור) ויש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לכל צד אבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סי' שמ"ט: (טור בשם הרז"ה פי"ב בשם רשב"א):

   משנה ברורה (10 סעיפים קטנים)

   (א) שבו איש תחתיו מכאן וכו' – פי' דכתיב תחתיו כתחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו וכמבואר בסימן שמ"ט עי"ש במ"ב אך דשם מיירי לענין טלטול איזה חפץ בר"ה והכא מיירי לענין יצא חוץ לתחום דיש לו רשות להלך ד' אמות:

   (ב) אפילו יצא וכו' – שהרי משה אמר זה לאותן שיצאו חוץ לתחום שבו איש תחתיו [טור]:

   (ג) באמה שלו – עיין לעיל שמ"ט במ"ב סק"ג:

   (ד) ננס באבריו – ר"ל שגופו בינוני וזרועו קצר וכמו שביארתי לעיל בשמ"ט סק"ד ובשה"צ שם:

   (ה) ואלו ד"א וכו' – ר"ל בין כשמודדין לכל אדם באמה שלו ובין כשמודדין ד"א בינוניות:

   (ו) מרווחות – ר"ל שיהיו מודדין אותו בריוח ולא בצמצום. ודע דארבע אמות נותנין לו מרובעות לעבר פניו שהוא רוצה לילך דהיינו שיכול לילך בהן אף באלכסונן שעולה עוד אמה וג' חומשין:

   (ז) והוא באמצען – ט"ס וצריך לכתוב זה אחר תיבת לכל צד וכמו שנבאר לקמיה [ט"ז והגר"א]:

   (ח) וי"א דמותר להלוך וכו' – דלדעה ראשונה אין לו רק ד"א לאותו רוח שבירר ואם בירר למקום אחד אינו יכול לחזור ולברור במקום אחר ולדעה זו יש לו ד"א לכל צד סביבותיו דהיינו שמונה על שמונה:

   (ט) לכל צד והוא באמצען – כצ"ל. ור"ל ממקום שהוא עומד יש לו לכל צד ד' אמות ונמצא דהוא שמונה על שמונה וכמו שכתבנו. ועיין בא"ר שכתב דיש לסמוך על דעה זו למעשה:

   (י) אבל לטלטל וכו' – ר"ל דיש אומרים הזה פליגי רק אהילוך אבל לענין טלטול כו"ע מודו דאין מותר רק עד ד"א עם אלכסון ועיין לעיל בסימן שמ"ט דאותן ד"א שבירר לו לכו"ע מותר לטלטל באלכסונן אף שעולה יותר מחמש אמות:

2. סעיף ב׳

   בכל מקום שקדש היום עליו אם הוא מוקף לדירה אפי' אין בו עתה דיורין חשוב כולו כד' אמו' ואם אינו מוקף לדירה עד סאתים חשוב כולו כד' אמו' ואפילו שבת בתל גבוה ובקמה קצורה ושבלי' מקיפו' אותה חשיבי כד' אמות עד סאתים:

   משנה ברורה (7 סעיפים קטנים)

   (יא) מוקף לדירה – כגון ששבת בעיר או שאר מקום שהוקף לדירה:

   (יב) אפילו אין בו עתה דיורין – כגון שנחרבה מדיוריה אבל חומתה קיימת:

   (יג) חשיב כולו כד"א – אפילו אותו מקום גדול כאנטוכיא ומונה אלפים אמה מחוץ אותו המקום:

   (יד) עד סאתים – ואם היה ההיקף יותר מסאתים אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום ד"א שהוא עומד בה בעת שקידש היום:

   (טו) בתל גבוה – עשרה טפחים וה"ה בשבלים:

   (טז) ושבלים מקיפות אותה – שהניח גבוליה סביב מלקצור [רש"י] והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח מצויה מנידה אותן שכל מחיצה שרוח מניד אותה אינה מחיצה [סוכה כ"ה]:

   (יז) חשיבי כארבע אמות – דאע"ג דהיא עשויה מאליה שמה מחיצה ותל אע"ג דאין לה למעלה היקף סביבה מ"מ נחשב בכלל מחיצה כיון שהיא גבוה עשרה טפחים וכדלעיל בסימן שמ"ה ס"ב:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה