שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן שצ״ה
דיני ברכת עירוב
1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
מצוה לחזור אחר שיתופי מבואו' ומברך עליו על מצו' עירוב ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצירו' למבוי (ומהם לבתים) (ב"י בשם שבילי לקט) בשבת אימתי מברך עליו בשעה שמקבץ אותו מבני המבוי או בשעה שמזכה להם: הגה ואם גבו אותו לשם עירוב ושכחו ולא ברכו עליו הוי עירוב כי אין הברכה מעכבת (אגור ושבולי לקט) עססי' שס"ו:
משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)
(א) מצוה לחזור וכו' – פן ישכחו ויבואו לידי איסור טלטול:
(ב) על מצות עירוב – שגם על שיתוף שייך שם עירוב שמעורבין ומשותפין כל החצרות שבמבוי ביחד:
(ג) ומהם לבתים – ר"ל מן המבואות וחצרות לבתים ואף דהכא איירי בשתופי מבואות לחוד מ"מ הא מבואר בסימן שפ"ז דסומכין על שיתוף במקום עירוב ואיירי רמ"א באופן זה ועיין לעיל בסוף סימן שס"ו במ"ב שהעתקנו הנוסח הנהוג לומר:
(ד) בשעה שמקבץ וכו' – עיין לעיל בסימן שס"ו במ"ב ס"ק פ' פ"א פ"ב ושייך ג"כ לכאן:
(ה) ולא בירכו עליו וכו' – ה"ה אפילו לא אמרו עליו ג"כ הנוסח של בזה השתוף הנ"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן שצ״ה?
סימן שצ״ה בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: דיני ברכת עירוב. יש בו 1 סעיף, והוא פותח במילים ״מצוה לחזור אחר שיתופי מבואו' ומברך עליו על״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)