דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף נ״ה ע״ב

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. שנאמר (ישעיהו מ, ד) כל גיא ינשא

  2. תניא הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש ומותר בלח ומותר באורז בחילקא בטרגיס ובטיסני הנודר מן פירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולן

    רש״י (4) · תוספות (4)

    רש״י

    חילקא – חטה שנחלקת לשנים:

    טרגיס – לשלשה:

    טיסני – לארבעה ולהכי שרי שכבר נשתנה החטה:

    אסור בכולן – דכולן גידולי שנה נינהו:

    תוספות

    חילקא – חטין כתושין חלוקין לשנים:

    טרגיס – חד לתלתא:

    טיסני – חד לארבעה:

    אסור בכולן – דכמיהין ופטריות בכלל גדולי קרקע הן:

  3. הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולן

    רש״י (2)

    רש״י

    מותר בכמהין ופטריות – שגדלין נמי על העצים:

    אסור בכולן – דכמהין ופטריות גידולי קרקע נינהו:

  4. ורמינהי על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו ותניא על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק מאוירא ינקי ולא מארעא והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ תני על דבר שאין יונק מן הארץ:

    רש״י (5) · תוספות (1)

    רש״י

    זומית – שלמור"א בלע"ז:

    אומר שהכל נ"ב – מדקא חשיב בכלל שאין גידולו מן הארץ כמהין ופטריות אלמא דלאו גידולי קרקע נינהו:

    מאוירא ינקי – שאין להם שרשים בארץ לפיכך אין מברכין עליהם כדבר שגדל מן הארץ:

    והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ – והיינו כמהין ופטריות אלמא אפי' מירבא נמי לא רבו מארעא:

    שאין יונק – דהיינו כמהין ופטריות דמאוירא ינקי:

    תוספות

    [מירבא רבו מארעא] – כמהין ופטריות ודאי מארעא רבו ושפיר מיקרו גידולי קרקע אבל היניקה שלהם אינה אלא מאויר קרקע ולא מברכין בורא פרי האדמה:

  5. מתני׳ הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר הפשתן עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן

    רש״י (3) · תוספות (2)

    רש״י

    מתני' חמילה – כעין יריעה היא:

    קונם צמר עולה כו' – משמע מלבוש של צמר:

    באניצי פשתן – דדייק ולא נפיץ:

    תוספות

    שק יריעה וחמילה – אינן בגדים הם:

    מותר להתכסות בגיזי צמר – שלא נתכוון זה אלא לבגד ארוג:

  6. ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:

    רש״י (3) · תוספות (4)

    רש״י

    טעון צמר ופשתן והזיע – מחמת המשוי:

    והיה ריחו קשה וכו':

    ואסור להפשילן לאחוריו – לעשות משוי מאותן מינין דבענין שנצטער נדר דהיינו לטעון ולא לכסות ולהכי מותר לכסות:

    תוספות

    הכל לפי הנודר – פירוש לפי ענין שהיה בשעת הנדר:

    היה טעון – פירוש מופשל לאחוריו כדרך נושאי משאות:

    מותר להתכסות – שלא נתכוון לאסור אלא בענין שהיה מצטער:

    רוחו קצרה – שמלבושן צר לו אינו אסור לו אלא בלבישה:

  7. גמ׳ תניא הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה ואסור בפונדא ובפסקיא ובסקורטיא ובקטבליא ואנפליא ופליניא ומכנסים וכובע מאי איסקורטי אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא

    רש״י (7) · תוספות (4)

    רש״י

    גמ' פונדא – אזור חלול שחוגרין בו:

    פסקיא – פיישול"א:

    אסקורטיא – מפרש לקמן:

    קטבליא – מלבוש של עור קשה שלובש על האסקורטיא:

    אנפליא – הוש"ש בלע"ז של עור:

    פליניא – סינר:

    כיתונא דצלא – מלבוש של עור:

    תוספות

    פונדא – אבנט חלול וככסות דמי:

    פסקיא – פייש"א:

    אנפליא – קלצו"ן:

    כיתונא דצלא – פירוש מלבוש עור ויוצאין בשבת להגין מן הגשמים:

  8. תניא יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים הרועים יוצאין בשקים ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    סגוס עבה – מין שק הוא עבה טפי מיריעה:

    יוצאין בשבת -בכל אלו דברים:

    אבל לא בתיבה – שלא יכוף תיבה על ראשו ויצא דמשוי הוי:

    תוספות

    אבל לא בתיבה – קטנה שעל ראשו דמשוי הוא:

  9. ר' יהודה אומר הכל לפי הנודר כו': תניא כיצד א"ר יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון:

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    ומותר לטעון – שלא נדר אלא ממלבוש שהרי היה מצטער ממלבוש:

    והזיע – מכובד משוי:

    ואסור לטעון – שלא נדר אלא כפי שהצר לו המשוי הילכך מותר ללבוש:

    תוספות

    והזיע – מחמת כובד משאו וה"ה דברישא מצי למיתני פשתן ובסיפא צמר:

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.