ספר הזוהר – חלק א, דף קמח ע״א

צפון, ותלת לסטר מערב, ותלת לסטר דרום, ותלת לסטר מזרח, וההוא מקום עלייהו לאתתקנא בהו, וכדין וישכב במקום ההוא, (ס"א וישכב י"ב מרגלאן לתתא, וכל אינון דרגין דאינון על האי מקום הא אינון כ"ב), כיון דאתתקן ערסא, שכיב ביה, מאן שכיב ביה, שמשא, ועל דא כתיב ביעקב (בראשית מח ב) וישב על המטה, דהא ליה אתחזי ולא לאחרא, ועל דא וישכב במקום ההוא, ובגין כך כתיב וזרח השמש ובא השמש.

רבי יצחק הוה יתיב יומא חד קמי מערתא דאפיקותא, אעבר חד בר נש ותרין בנין עמיה, והוה אמר חד לחד, דא תוקפא דשמשא מסטרא דדרום איהו, ועלמא לא אתקיים אלא על רוח, בגין דרוח איהו קיומא שלימו דכל סטרין, ואלמלא דאיהו קיימא בשלימו, לא יכיל עלמא לאתקיימא. אמר ליה אחוה זעירא, אלמלא יעקב לא אתקיים עלמא, תא חזי בשעתא דייחדו בנוי יחודא דלעילא, ואמרו (דברים ו ד) שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד, דא הוא שלימו עלאה לאתיחדא ביחודא חד, כדין אתחבר יעקב אבוהון, ונטיל ביתיה ויתיב ביה בחבורא חדא עם אבהן, לאתחברא דכר ונוקבא כחדא, אמר רבי יצחק, אשתתף בהדייהו ואשמע מאי קאמרי, אזל בהדייהו.

פתח ההוא בר נש ואמר (תהלים קלב ח) קומה יהו"ה למנוחתך אתה וארון עזך, קומה יהו"ה למנוחתך, כמאן דאמר יקום מלכא לבי נייחא דמשכניה. תרין אינון הוו דאמרו קומה יהו"ה, משה ודוד, משה אמר (במדבר י לה) קומה יהו"ה ויפוצו אויביך, ודוד אמר קומה יהו"ה למנוחתך, מאי איכא בינייהו, אלא משה כמאן דפקיד לביתיה קאמר, משה פקיד ליה לאגחא קרבא לקביל שנאוי, דוד זמין ליה לנייחא כמה דמזמין (ליה) למריה, זמין למלכא ולמטרוניתא עמיה, הה"ד קומה יהו"ה למנוחתך אתה וארון עזך, בגין דלא לאפרשא לון.

״כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו״ -- מכאן אוליפנא, דמאן דמזמן למלכא ישני