ספר הזוהר – חלק א, דף קד ע״ב

עמהון.

תא חזי, כד בר נש עביד לויה (לבר נש) לחבריה, איהו אמשיך לשכינתא לאתחברא בהדיה, ולמהך עמיה באורחא לשזבא ליה, ובגין כך בעי ליה לבר נש ללוויי לאושפיזא, בגין לחברא ליה לשכינתא, ואמשיך עליה לאתחברא בהדיה, בגין כך-- ״ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה״.

רבי חייא פתח, (עמוס ג ז) ״כי לא יעשה יהו"ה אלהי"ם דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים״ -- זכאין אינון זכאי עלמא דקב"ה אתרעי בהו, וכל מה דאיהו עביד ברקיעא וזמין למעבד בעלמא, על ידי דזכאין עביד ליה ולא כסי מנייהו לעלמין כלום, בגין דקב"ה בעא לשתפא בהדיה (לצדיקייא, דלא תהא פתחון פה לרשיעייא בכל מה דאיהו עביד, תא חזי כלא גלי קב"ה) לצדיקייא, בגין דאינון אתיין ומזהירין לבני נשא לאתבא מחובייהו, ולא יתענשון מגו דינא עלאה, ולא יהא לון פתחא דפומא לגביה, בגיני כך קב"ה אודע לון רזא דאיהו עביד בהו דינא, תו, בגין דלא יימרון דהא בלא דינא עביד בהו דינא.

אמר רבי אלעזר, ווי לון לחייביא, דלא ידעין ולא משגיחין, ולא ידעין לאסתמרא מחובייהו, ומה קב"ה די כל עובדוהי קשוט ואורחתיה דין, לא עביד כל מה דעביד בעלמא עד דגלי להו לצדיקייא, בגין דלא יהא לון פתחא דפומא לבני נשא, גבי בני נשא לא כל שכן דאית לון למיעבד מלייהו, דלא ימללון בני נשא סטיא עליהון, וכן כתיב (במדבר לב כב) והייתם נקיים מיהו"ה ומישראל.

ואית לון למיעבד דלא יהא לון פתחון פה לבני נשא, ויתרון בהון אי אינון חטאן ולא משגחי לאסתמרא, דלא יהא ליה למדת דינא דקב"ה פתחא דפומא לגבייהו, ובמה בתשובה ועובדין דכשרן.

תא חזי, ״ויהו"ה אמר המכסה אני מאברהם״ -- א"ר יהודה, קב"ה יהב כל ארעא לאברהם