ספר הזוהר – חלק ג, דף רנג ע״ב
קטע זמני לרעיא מהימנא
דאתייליד לתשע ירחין דעוברא דאיהי עשיראה, ובדא כליל מכלהו.
ואתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו י טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע ״יורה כחץ״ - דאיהו ו'. ואיהו י' סליק על ו' כאיבא דסליק על ענפא דאילנא. ואף על גב דכמה ענפין אית באילנא וכמה תאנים עלייהו - אינון דאקדימו בקדמיתא אתקריאו 'בכורים', אלין אינון רישין דכלהו. כגוונא דלהון אתמר ״שאו שערים ראשיכם״, ״שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה״, ״שאו את ראש כל עדת בני ישראל״.
״שאו שערים ראשיכם״ - 'שערים' אלין אינון חמשין תרעין דבינה דאיהי מתיבתא דלעילא. ״ושאו פתחי עולם״ דמתיבתא תתאה דכל מאן דאשתדל באורייתא לסוף מתנשא. הדא הוא דכתיב ״אם נבלת בהתנשא״, ואוקמוה מארי מתינין ״כל המנבל עצמו על דברי תורה לסוף מתנשא״.
״ויבא מלך הכבוד״, ולית 'כבוד' אלא תורה. מהכא מאן דיליף אורייתא דאתקריאת 'כבוד' אקרי 'מלך'. ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר, אלא מלך בתרין עלמין בדיוקנא דמאריה. ובגין דא כפול פסוקא תרין זמנין - חד ״מי זה מלך הכבוד״, תניינא ״מי הוא זה מלך הכבוד״.
״שאו שערים ראשיכם״ - מאי ״ראשיכם״ תרין זמנין? אינון חיון דמרכבתא עלאה וחיון דמרכבתא תתאה.
ובחבורא קדמאה?
אמר רעיא מהימנא מלין אלין כמה סתימין אינון למאן דלא ידע, וגליין למאן דידיע בהו. ודאי ההוא צפורא איהו שכינתא. קן דילה ן- דא בי מקדשא. וישראל אינון 'אפרוחין' דאימא יתבא עלייהו. הדא הוא דכתיב ״והאם רובצת על האפרוחים״, ואינון מארי משנה דפרחין בפקודין דילה. ״או ביצים״ - אינון מארי מקרא.
ובזמנא דחברו ישראל ואתחריב בי מקדשא מה דכתיב? ״שלח תשלח תא האם״. הדא הוא דכתיב ״ובפשעיכם שלחה אמכם״, ואינון מארי שיתא סדרי משנה כתיב בהו ״ואת הבנים תקח לך״ דאינון שית מסטרא דשית בנין דתחות אימא עלאה דאינון בשית תיבין דקריאת שמע. או בשית סדרי משנה. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. וקשרין לון בקשרין דתפלין על רישא ועל דרועא.
ובמאי נטלין בנין? בכמה צפצופין דקלין דקריאת שמע, ולבתר לחשין בלחישו בצלותא דחשאי לגבי אימא וברתא. ואינון ה' ה'. ונחתין לגביה ו' בקשר דיליה דאיהו יו"ד ושריא ה' עלאה על ו', תפילין על רישיה. ה' זעירא נחת לגבי י' דאיהו קשר דה' עלאה על ראש ו' ואיהו ו' קשר עמה בה' ד״יד כהה״. ובגין דא ״אפרוחים״ מסטרא דאת ו' כליל ו' סדרי משנה. ״או בצים״ - אלין מארי מקרא דאתמר עלייהו ״בן חמש שנים למקרא״. ודא ה בנין מסטרא דבן י"ה.
אלין
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.