ספר הזוהר – חלק ג, דף ריז ע״ב

ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! שפיר אמרו ר' אבא ור' חייא ור' יוסי! אבל ״כי רוח עברה בו ואיננו״ - הכא צריך למפתח מילין. מאי ״עברה בו״? דא עברה וזעם וצרה. חד מאינון מלאכין רעים דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין צריך למעבד ליה שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כגוונא דאברהם דאתמר ביה ״לך לך מארצך וממולדתך״ - הרי שינוי מקום. ״ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם״ - הרי שינוי השם. שינוי מעשה - דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא לעובדין טבין.

איהו מתלא לרוח דההוא מית בלא בנין. כגוונא דא עבד קוב"ה לאדם כד תריך ליה מההוא עלמא ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל ״משנה פניו ותשלחהו״ (איוב יד). ובגין דא ״כי רוח עברה בו״ - חד מאינון מלאכין רעים כד חזי ליה משונה בזמנא דאערע (ס"א ביה) עמיה שאלין ליה שאר משחיתין עליה "דא הוא מרי חובך?". איהו עני לון ואמר ״ואיננו״. כד אתתרך מאתריה ואתנטע באתר אחרא אתמר ביה ״ולא יכירנו עוד מקומו״ בגין ד״עפר אחר יקח וטח את הבית״. ודא איהו רזא ״ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו״ - אינון גרמין וגידין ובשרא דהוה חזר עפרא. מה כתיב ביה ״ונחש עפר לחמו״ (ישעיהו סה ) בגין דהוה מנוגע. ולבתר ״ועפר אחר יקח וטח את הבית״ ובני ליה גרמין וגידין ואתחדש, כבית ישנה דעבדין ליה חדשה. ודאי איהו דאתחדש.

ומאי דאמר