ספר הזוהר – חלק ג, דף רנ ע״ב

עאל ואתעטר בשבעין עטרין ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר. ואתעטר בגלופין , ואתעטר בעטרין דסייפי עלמא עד סייפי עלמא, בכמה לבושי יקר, בכמה עטרין קדישין.

אסתחר ההוא מפתחא, ופתח ליה כל תרעין גניזין וכל תרעין דקדושין טמירין, ואתקדש בהו, וקיימא תמן כמלכא. מתברך בכמה ברכאן, מתעטר בכמה עטרין. כדין נפקי כלהו בחבורא חדא, מתעטרן בעטרייהו כדקא יאות. כיון דנפקי - אתער לוי בקשוטוי, והאי חיה אתערא ואזעירת גרמה מגו רחימו דשירתא. היך אזערת גרמי' מגו רחימו דשירתא? אזערת גרמה זעיר זעיר - עד דאתעבידת נקודה חדא.

כיון דאיהי אזעירת גרמה - כדין כתיב ״וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי״. ״בת לוי״ ודאי, מסטרא דשמאלא. היאך אחיד לה? אושיט שמאלא תחות רישה מגו חביבו. ואי תימא, כיון דאיהי נקודה חדא - איך יכיל לאחדא בנקודה זעירא? אלא לגבי עילא כל מה דהוא מלה זעירא - דא תושבחתא, ודא עלוייא, ורב ברבו עלאה.

מיד כהנא רבא אתער לה ואחיד לה וחביק לה. דאלו הוות רברבא - לא יכלין לאחדא כלל. אבל כיון דאזעירת גרמה ואיהי נקודה חדא - כדין אחדין בה וסלקין לה לעילא. כיון דסלקין לה ויתבא בין תרין סטרין אלין - כדין ההוא עמודא דקיימא באמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין ברחימו דחבורא חדא. כדין ״וישק יעקב לרחל״. ברחימו דנשיקין מתדבקן דא בדא בלא פרודא, עד דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות.

בשעתא דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות ובעיא לפקדא לחילהא - מתכנשין כלהו וקריין לה מגו היכלא קדישא כבוד כבוד כבוד. בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי ואמרי מקודש מקודש. כדין ירחא אתקדש כדקא יאות, וכדין כתיב ״ובחדש הראשון״ - ראשון ודאי. ועל דא ״משכו וגו'״. ועל דא ״בעשור לחדש הזה״ - דאתחבר סיהרא בשמשא, ומה דהות נקודה חדא כד נחתא - אתפשט זעיר זעיר ואתמלייא ואתעבידת ה' מלייא מכל סטרין, מתקדשא כדקא יאות.

ר' חייא פתח: ״בארבעה עשר יום לחדש פסח וגו'״ (במדבר כח טז). אימרא דאיהו פסחא אמאי? אלא דחלא דמצראי ואלהא דלהון הוה אמרא, בגין דמצראי פלחין למזל טלה, ובגין כך פלחין לאימרא. תא חזי כתיב ״הן נזבח את תועבת מצרים״ (שמות ח כב) - מאי ״תועבת מצרים״? וכי על דשנאין ליה כתיב ״תועבת מצרים״?! אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון אקרי ״תועבת מצרים״, כמה דכתיב ״כתועבת הגוים״, דחלא דשאר עמין.

תא חזי חכמתא דיוסף דכתיב ״ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים״ ואוליף לון למימר ״אנשי מקנה היו עבדיך״. וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא ואבא למלכא, עביד כדא ועביד לאחוי דישנאון להון ולא יחשבון להון?!