ספר הזוהר – חלק ג, דף רמח ע״א

״ובראשי חדשיכם וגו'״ (במדבר כח יא). וכי כמה ראשין אינון לסיהרא? והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא דאיהו רישא לגבה? אלא ״ראשי״ - תרין בכל ירחא וירחא. ואינון יעקב ויוסף דמתחדתי על סיהרא. ועל דא בעו לחדתא לה.

״פרים בני בקר שנים״ - אלא אינון דאמרה סיהרא דהיך ישתמשון בה, כחדא ואזעירת גרמה תחותייהו.

״ואיל אחד״ - דא איל דיצחק. וכי אברהם לאן אזיל? אלא בגין דאתער תמן עשו - אתכניש אברהם דלא יחמי ליה. ומאן איהו? שעיר דראש חדש. (תרי נוסחי) ובגין דזמין לאתערא תמן עשו דאיהו שעיר - אתכניש אברהם ולא אשתכח תמן. יצחק אשתכח תמן דרחימו דיליה לגביה כחמרא על דורדייה. יעקב אשתכח תמן לתברא אנפוי. יוסף דאיהו שור (ס"א שטן) דיליה לגבי רחל.

״ושלשה עשרונים״ - תלת דרגין קדמאין דילה דכל חד וחד עשר כגוונא דלעילא. ״עשרונים״ - חד מעשרה.

״ושעיר חטאת אחד״ (במדבר כח טו) - אמאי אקרי חטאת? בגין דאיהו חטאת ומסטרא דחטאת הוא. א"ר אלעזר והא כתיב ״ליהו"ה״!?