ספר הזוהר – חלק ג, דף רכו ע״ב

״אכלתי יערי״ - דא צלותא דמיושב - ההוא יער לבנון, יוצר אור, (ס"א משרתים) והאופנים וחיות הקדש (כלם קדושים). כל הני אקרון יער - אילנין ונציבין דביה.

״עם דבשי״ - דא ק"ש דאיהו מתיקו דכלא בכמה צופין ומתיקין.

״שתיתי ייני״ - דא צלותא דמעומד, דיינא עלאה דאתנטר, ודא בשלש ברכות ראשונות.

״עם חלבי״ - אלין אינון שלש ברכות אחרונות. ואתכלילן אלין באלין.

עד כען מיכלא דמלכא. לבתר דאכל מלכא - ״אכלו רעים״ לעילא, ״שתו ושכרו דודים״ לתתא. ועל דא לית חיובא דמזונא אלא לבתר צלותא. בצלותא דמנחה קודם צלותא מאי טעמא? בגין דעד לא אשתכח דינא קשיא - בעוד דאנפין דמלכא נהירין - יימא תהלה לדוד בהאי סדורא דמזונא. דלבתר דדינא שריא ותלי על עלמא - לאו שעתא איהו.

אתא ר' פנחס ונשקיה.