ספר הזוהר – חלק ג, דף קכא ע״ב

״מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד״ (במדבר ד ג).

פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא.

ורזא דמלה - ״יומם יצוה יהוה חסדו״ (תהלים מב ט). דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו ״יומם יצוה יהוה חסדו״.

״ובלילה שירֹה עמי״ - דא גבורה. ״שירה״ - ״בכור שורו הדר לו״ (דברים לג יז), ״ופני שור מהשמאל״ (יחזקאל א י). וגבריאל שלוחיה.

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים ״קומי רני בלילה לראש אשמורת״ (איכה ב יט). ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא ו'.

ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין ״הלב מבין״. יפוק בן מבינה, מבן יה דאיהו ו', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון ״שש מעלות לכסא״ (מלכים א י יט).

ותרין כרסיין אינון! ״כסא כבוד מרום מראשון״ (ירמיה יז יב). ואינון לבא ופומא. * לב - ״ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק״ (שמות יז טז) - כבד, סמא"ל. * פומא - ״בכסה״ - כ"ס ה'. הדא הוא דכתיב ״תקעו בחדש שופר בכסה וגו'״ (תהלים פא ד).

מאי ״שופר״? קנה, ו', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן ה', בה' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים.

ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה ״איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר״. מחשבה דילה. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב ״זאת התורה לעולה ולמנחה״ (ויקרא ז לו).

(עד כאן רעיא מהימנא)

(ראו [[זהר חלק ג כד ב