ספר הזוהר – חלק א, דף פט ע״א

דכתיב (שמות ו ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ועד לא אתגזר לא הוו אינון דרגין שראן עלוי למללא.

ואי תימא דהא בקדמיתא כתיב וירא יהו"ה אל אברם, וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה וכתיב ויבן שם מזבח הא הכא אינון דרגין עלאין, והשתא אמרן דעד לא אתגזר לא הוו אינון דרגין עלאין שראן על האי דרגא למללא עמיה, תא חזי בקדמיתא יהב קב"ה חכמה לאברהם, למנדע חכמה לאתדבקא ביה, וידע רזא דמהימנותא, אבל למללא עמיה לא הוה אלא האי דרגא תתאה בלחודוי, כיון דאתגזר כלהו דרגין עלאין הוו שראן על האי דרגא תתאה בגין למללא עמיה, וכדין אסתלק אברהם בכלא כמה דאתמר. תא חזי עד לא אתגזר בר נש, לא אתאחיד בשמא דקב"ה, כיון דאתגזר עאל בשמיה ואתאחיד ביה, ואי תימא אברהם אתאחיד ביה עד לא אתגזר, הכי הוא דאתאחיד ביה ולא כדקא יאות, דהא מגו רחימותא עלאה דרחים ליה קב"ה קריב ליה, לבתר פקיד ליה דיתגזר, ואתייהיב ליה ברית קשורא דכלהו דרגין עלאין, ברית קשורא לאתקשרא כלא כחדא לאכללא דא בדא, ברית קשורא דכלא אתקשר ביה ובגין כך אברהם עד לא אתגזר, מלוי לא הוה עמיה אלא במחזה כמה דאתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה עלמא, לא אתברי אלא על ברית, כמה דאת אמר בר"א שי"ת ברא אלהי"ם, והיינו (ד"א, ל"ג ברית) דעל ברית קיים קב"ה עלמא, וכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, דהא ברית קשורא איהו דיומא וליליא ולא מתפרשאן. אמר רבי אלעזר, כד ברא קב"ה עלמא על תנאי הוה, דכד ייתון ישראל אם יקבלון אורייתא יאות, ואם לאו הרי אנא אהדר לכו לתהו ובהו, ועלמא לא אתקיים עד דקיימו ישראל על טורא דסיני וקבילו אורייתא, וכדין אתקיים עלמא, ומההוא יומא ולהלאה קב"ה ברי עלמין, ומאן אינון, זווגין דבני נשא, דהא מההוא זמנא קב"ה מזווג זווגין ואומר בת פלוני לפלוני, ואלין אינון עלמין דהוא ברי. תא חזי אנכי מגן לך, אנכי דא הוא דרגא קדמאה דאתאחיד ביה בקדמיתא: