ספר הזוהר – חלק ג, דף קכה ע״ב

תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא.

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו!

זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו!

ר' חזקיה פתח: ״אשתך כגפן פוריה וגו'״ (תהלים קכח ג) - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא ״כגפן פוריה בירכתי ביתך״. מהו ״פוריה״? כמה דאת אמר ״פורה ראש״ (דברים כט יז). ״פוריה״ - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא.

ואן? ״בירכתי ביתך״. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר ״העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה״ (משלי ב יז). מאן ״ברית אלהיה״? ההוא אתר דאקרי ״ברית״ והיא אתקשרא ביה. בגין כך - ״בירכתי ביתך״.

א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא!

ובגין כך ״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך״.