דלג לתוכן הראשי
כוונות

ספר הזוהר – חלק ג, דף צג ע״א

פרשת אמור - זהר

״דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי יהו"ה אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי״ (ויקרא כג ב).

ר' יצחק פתח: ״ויקרא אלהים לאור יום וגו'״. תנינן אור דהוה בקדמיתא הוה נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא. כד אסתכל קב"ה לחייבין דזמינין למיקם בעלמא - גניז ליה לצדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב ״וימנע מרשעים אורם״ (איוב לח טו), וכתיב ״אור זרוע לצדיק״ (תהלים צז יא). תא חזי ״ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה״ - הא תנינן ״יהי אור״ - אור דכבר הוה! והכא אי תימא אור דאיהו יום בלחודוי - הדר ואמר ״ולחשך קרא לילה״. אי תימא כל חד בלחודוי -

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?