ספר הזוהר – חלק ג, דף סג ע״ב

מה כתיב ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל״, וכתיב ״ונשא השעיר עליו את כל עונותם״ ? כיון דאיהו חמי האי שעיר - תיאובתיה לגביה ולאשתכללא בהדיה, ולא ידע מאינון חובין דא נטיל שעיר. תב לגבייהו דישראל - חמי לון בלא חובין בלא פשעין - דהא כלהו שראן ברישא דשעיר. סליק לעילא ושבח לון קמי קב"ה, וקב"ה חמי סהדותא דההוא מקטרגא והואיל ותיאובתיה לרחמא על עמיה אף על גב דאיהו ידע כל עובדא - חס עליהון דישראל.

וכלא שריא בדא בגין דלא יתער רזא דדינא מלעילא ויתקף האי וישתצון בני עלמא. דהא דא מסטרא דדינא קשיא קא אתי - ואי יתער האי - בחובי בני אנשא אתער! דהא לית ליה אתערו לסלקא לעילא לאתערא דינא קשיא בר בדיל חובי בני נשא. דהא בשעתא דבר נש עביד חובא - אתכנש האי וכמה אלף סייען דיליה ומתכנפי תמן ונטלי ליה וסלקי לעילא - רחמנא לישזבן.

ועל כלא יהב קב"ה עיטא לישראל לאשתזבא מכל סטרין. ועל דא כתיב ״אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהיו״.

**[״פקודא מ"ה לישב בסוכה וכו'״ - לקמן [[זהר חלק ג רג ב