ספר הזוהר – חלק ג, דף סג ע״א

פקודא [מ"ד] דא - למפלח כהנא רבא פולחנא דההוא יומא כמה דאצטריך ולמשלח שעיר לעזאזל. רזא דא כמה דאת אמר, בגין לאתפרשא מעמא קדישא ולא יתבע חוביהון קמי מלכא ולא יקטרג עלייהו. דהא לית ליה תקיפו ושלטנו בר כד אתקף רוגזא מלעילא. ובההוא דורונא אתהפך לבתר אפוטרופסא עלייהו. ועל דא אתדחייא מקמי מלכא. הא אוקימנא בגין דאיהו ״קץ כל בשר״.

ועמא קדישא יהבין ליה כמה דאצטריך ליה - שעיר. ורזא דא ״הן עשו אחי איש שעיר״. כמה דאיהו בסטר דקדושה דכר ונוקבא - אוף הכי בסטר מסאבו - דכר ונוקבא. מתלא אמרי: "לכלבא ארמי ליה גרמא - ילחך עפרא דרגלך".

שאלו לבן זומא - מהו לסרוסי כלבא? אמר להם ״ובארצכם לא תעשו״ - כל שבארצכם לא תעשו. כמה דאצטריך עלמא להאי - הכי אצטריך עלמא להאי! ועל דא אתמר ״והנה טוב מאד״ - דא מלאך המות. לית לבטלא ליה מן עלמא. עלמא אצטריך ליה אף על גב דכתיב ביה ״והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה וגו'״ (ישעיהו נו יא) - לא יתבטלון מן עלמא! כלא אצטריך - טוב ורע! ובגיני כך אית לן ביומא דא למרמי ליה גרמא לכלבא - עד דאיהו גריר - ייעול מאן דייעול לגבי היכלא דמלכא ולית מאן דימחי בידוי. לבתר יכשכש ליה בזנביה!