ספר הזוהר – חלק ג, דף מג ע״ב

״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״ (ויקרא יב ג) - פקודא דא למגזר לתמניא יומין, גזירו דקיָימא קדישא רזא עלאה, דכתיב (תהלים כה יד) ״סוד יהו"ה ליראיו ובריתו להודיעם״. למאן? לאינון ״יראיו״ - אינון דחלי חטאה. דהא רזא דקיָימא קדישא לא אתחזי לגלאה בר להו!

ורזא דקיָימא קדישא הא אוקמוה ואתמר בכמה דוכתין. ורזא דא לתמניא יומין, איהו חיובא על עלמא לכל עמא קדישא, דכתיב ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״. ״יום השמיני״ - דא הוא את קיָימא קדישא, ואיהו תמינאה לכל דרגין. וגזירו דההוא קיימא - לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית.