ספר הזוהר – חלק ג, דף יז ע״א

יהו"ה איהי חמה, נרתיקה דיליה אדנ"י. והיינו רזא דאוקמוה ״לעתיד לבא מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה - צדיקים מתרפאין בה, ורשעים נדונין בה״.

ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין. אינון דממנן על כל אבר דחב, מחבל קטיגור אחד, כמה דאוקמוה ״עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד״. ומיד דנחת אש של גבוה ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין דפרים וכבשים ועתודים ועזים - יהו"ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון; אתוקדון אברים דלהון, אתוקדון מחבלן דממנן עלייהו, ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא.

בההוא זמנא - חיוון מתקרבין דממנן על זכוון, דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. ובמה מתקרבין? בשם יהו"ה דעאל בהון. ובגין דא ״קרבן ליהוה״ - דלית מאן דיכיל לקרב חיון ויסודין לאעלאה שלם בינייהו אלא שמיה! דקריב בשמיה מים לאש ולא מכבה דא לדא. וקריב רוחא לעפרא ולא מפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים, חיון ויסודין, ואתקריאו קדשים דלית טמאים בינייהו.

ועוד שלמים - דא ה' בתראה דאיהו שלימו דעמודא דאמצעיתא, בכל הויות דכלילן ביה לכל שית סטרין דיליה, דאינון שית ספיראן.

ורזא דמלה: חתם רום ופנה למעלה * ביהו לימינא דחסד, * בהוי לשמאלא דגבורה, * ויה בעמודא דאמצעיתא, * יוה בנצח, * בהוד היו, * ביסוד והי.

אילנא דאחיד לון כלהו - תפארת, עץ עושה פרי. ובגין דא ״מקום שיפול העץ שם יהו״ (קהלת יא ג).

ואוף הכי בכל הויה - ה' בתראה שלמים לה, ולכל הוויין דאחידן בה. כגוונא דא: * יה"ו עם ה' - יהוה, * הו"י עם ה' - הויה, * וה"י עם ה' - והיה, * ואוף הכי שאר הוויין.

ואינון ח"י אתוון דשית סטרין, דכלילן בצדיק חי עלמין. ועם ה' אתעביד חי"ה. ורזא דמלה איהי ה'. כגון תיבת נח דאתכניש בה מכל מין ומין, דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא. שנים שנים - ארבעה, שבעה שבעה - ארבעה עשר. הא י"ח. והתיבה ה' - בה אשתלים חיה.

וצדיק איהו כליל ו' דרגין, ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא בתלת שלומות בתלת פדיונות, דאיהו ו' בחושבן ו'. ואיהו סלם דחלמא דיעקב, כליל ו' ספיראן. ״מוצב ארצה״ - שכינתא תתאה. ודא ה' תתאה. ״וראשו״ - דא י', ביה איהו צדיק שביעי, ״מגיע השמימה״ - דא אימא עלאה ודא ה' עלאה.

דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י', דאיהו רישא דסולמא; ה"י מן אלהים. ובגין דא ״והנה מלאכי אלהים עולים וגו'״ (בראשית כח יב), ולא "מלאכי יהוה".

אתוון כסדרן ״עולים״ - בחולם, דאיהו כתר על ד' אתוון, דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא. בגין דחכמה איהי י', בינה ה', שית ספיראן ו', מלכות ה' בתראה. חולם - כתר על כל אתוון.

**(כאן חסר. ותמצאהו לקמן [[זהר חלק ג רמו ב